שיחה בנושא רגיש

 

שיחה בנושא רגיש

מאת: קרן אמסטרדם

הספר שלה תורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת פוקוס הודות לשתי נשים רגישות במיוחד – ביאטה שבון ושיר ארבל-ברון. ישבתי עם ביאטה שבון (33), מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל, לשיחה מרתקת על רגישות גבוהה.

 

קודם כל ספרי לי מיהו "אדם רגיש מאוד".

הרגישות הגבוהה זה בעצם סוג של טמפרמנט. אנשים רגישים מאוד הם אנשים שחווים את הרגשות שלהם בעוצמות גבוהות. בנוסף לכך, מערכת העצבים שלהם היא הרבה יותר קשובה לגירויים מבחוץ. זה גורם לכך שהחושים שלהם יותר מחודדים. אבל זה לא מסתיים רק בחושים. אנחנו רואים הרבה דקויות ופרטים בכל דבר. אם אדם נכנס לחדר שיש בו אנשים הוא רואה אנשים. אדם רגיש מאוד נכנס לחדר ומייד קולט את האווירה, את המבטים, הוא מרגיש את הטמפרטורה של החדר, הוא שם לב לרהיטים, לעיצוב – למשל שהתמונה תלויה בזווית לא נכונה. הוא קולט את כל הגירויים בבת אחת.

 

אני מניחה שזה קשה.

לפעמים זה קשה מאוד ולפעמים זה מאוד עוזר. למשל, בכל העבודות שדורשות דיוק, זיהוי פרטים קטנים, אמפתיה, יצירתיות או אינטואיציה. זה תלוי גם בנסיבות: איך אנחנו מתנהלים עם הרגישות שלנו בחיי היום יום; האם היתה לנו ילדות טובה; מהי יכולת ההכלה שלנו וכמה קשיים וטראומות עברנו בחיים.

 

זה בעצם מה שאת עושה בעבודה שלך עם אנשים רגישים מאוד – עוזרת להם להתמודד עם הרגישות הגבוהה.

נכון, היום אני בעיקר עובדת עם אנשים רגישים. אני עוזרת להם להתעצם ולצמוח. חשוב לי להעביר להם מסר שרגישות גבוהה בפני עצמה היא מתנה מבורכת מאוד. אנחנו בהחלט יכולים ללמד את מערכת עצבים שלנו להתמודד עם גירויים. אבל בנוסף לכך, נדרשת גם עבודה עם הרגשות שלנו. אנחנו רוצים להגדיל את יכולת ההכלה שלנו ולפתח חוסן נפשי – עמידות בפני טלטלות של החיים.

 

מתי הבנת שאת אדם רגיש במיוחד או שיש בך משהו שונה?

 

זה מעניין. עם כל העבודה שלי בתחום אני מתחילה להבין רק עכשיו שהראי או המראה שלי לכך שאני אדם רגיש מאוד הופיעה אחרי שעליתי לארץ (ביאטה עלתה מברית המועצות לשעבר בגיל 13. ק.א.). התרבות בארץ היא שונה. פעם בברית המועצות היתה חברה מאוד קולקטיביסטית ותכונות כמו איפוק, מופנמות, ביישנות ועדינות דווקא היו סגולות ואנשים העריכו תכונות טובות כאלה.

 

ובישראל לא.

 

בארץ לא. כאן אני צריכה להראות ולהוכיח את עצמי. להיות פחות עדינה ואפשר להגיד גם יותר קשוחה, כי בחברה שלנו יש הרבה תחרות נוקשה בכל תחומי החיים. ולמרות שאני כבר 20 שנה בארץ, יש לי עדיין קושי עם זה - שאני צריכה לדבר על עצמי, להראות כמה עשיתי וכמה אני טובה ומוכשרת. בתור אדם רגיש מאוד אני בעד שיתוף פעולה שמביא ל- win-win situation במקום תחרות שבה מנצח אחד בלבד.

 

לא הרגשת שאת רגישה מאוד לפני כן?

 

לא, כי הסביבה שלי היתה מאוד תומכת ודומה לי. אני בת יחידה, שני ההורים שלי הם רגישים מאוד וסבא וסבתא והמשפחה המורחבת גם, יש לי הרבה בני דודים שהם רגישים מאוד. אז בעצם לא היתה לי אפשרות לגלות שאני כזו.

 

הרגישות הגבוהה היא גנטית?

 

כן.

 

"וואו, זאת אני!"

 

מתי שמעת לראשונה על ד"ר איליין ארון ונתקלת בספר שלה "אדם רגיש מאוד"?

 

בשלב מסוים של חיי החלטתי לעשות שינוי בקריירה. הייתי מתכנתת מחשבים הרבה שנים, אבל היתה לי אהבה גדולה לפסיכותרפיה מגיל מאוד צעיר ותמיד רציתי לעסוק רק בזה. למדתי באותה תקופה יוגה ויוגה תרפיה, והגיע הרגע שהחלטתי לשנות כיוון ולעשות משהו עם הידע שיש לי בנושא. בצירוף מקרים מיוחד, בפגישה שהוקדשה לנושא של שינוי הקרירה שלי, המורה שלי ליוגה, ציפי נגב, אמרה לי: "את אדם רגיש מאוד. אולי תשתמשי בזה בעבודה שלך?". וזה פתאום עשה לי קליק.

 

הרבה פעמים אנשים רגישים מאוד נמצאים במצב של עוררות יתר או הצפה, וזה מביא לדלדול של האנרגיה הנפשית ולכל מיני רגשות שבחיי היום יום אנחנו לא חווים אותם. היו לי בעבר תופעות שונות שלא הבנתי שהן קשורות לעוררות יתר,. חשבתי פשוט שאלה הן תופעות של נוירוטיות. דברים רבים אצלי לא הבנתי מאיפה הם מגיעים. כשקראתי את הספר, דברים פשוט התאימו ומשהו נכנס לפרופורציה - מה שהציק לי בעבר הפסיק להציק. הבנתי שפשוט הכנסתי את עצמי למצבים קשים שאני לא צריכה להיות בהם. הבנתי שאני לא חייבת לדחוף את עצמי מעבר לגבול היכולת ולהיות דומה לאנשים אחרים.

 

מתי יצרת קשר עם איליין ארון?

 

אחרי שקראתי את הספר שלחתי לה מייל. כתבתי כמה הספר עזר לי ושאלתי אם אולי תהיה הזדמנות שהיא תגיע לארץ ותעביר הרצאה בנושא. לפי הטון של התשובה שלה הבנתי שזה לא משהו שממש הגיוני שיקרה. אבל מה שקרה הוא ששנה אחרי זה היא כתבה לי שהיא מגיעה לארץ לוועידה כלשהי ושאלה אם אני רוצה לארגן מפגש (מפגש עם איליין ארון התקיים בת"א ב-24.7.10). מאז אנחנו מתכתבות ויש לנו קשר מאוד חם.

 

מדוע היה כל כך חשוב לך לתרגם את הספר לעברית ולהוציא אותו לאור בארץ?

 

אחרי שקראתי את הספר, יצרתי קשר עם שיר ארבל ברון (המייסדת של הגרעין ההתחלתי של הקהילה והמנהלת של האתר ברגישות) שאותה הכרתי דרך ידידה שלי מקבוצת יוגה תרפיה שבה למדתי. שמעתי שהיא ארגנה קבוצה של אנשים רגישים מאוד שנפגשים באופן קבוע, ונהיינו חברות.

אני עצמי לא היתי מודעת לצורך של אנשים לקרוא את הספר בעברית, כי אני מסתדרת עם אנגלית. אבל שיר כל הזמן דיברה על כך. היא היתה בשבילי כמו קול פנימי שכל הזמן אמר לי שצריך לעשות את זה.

 

ואיך הגעת להוצאת פוקוס?

 

כתבתי אימיילים לכל מיני הוצאות. היה כאן צירוף מקרים, כי שאול (ד"ר שאול טל, מנכ"ל פוקוס) יצר איתי קשר לגבי ספר אחר של פוקוס, שכתבתי עליו מאמר. אז שאלתי את שאול על כך בדרך אגב, אבל הוא אמר לי שהוצאת פוקוס מוציאה ספרי בריאות והספר 'אדם רגיש מאוד' לא מתאים.

מה שקרה הוא שבאותה תקופה התפרסמה כתבה שלי בנושא במגזין "חיים אחרים" והקהילה התרחבה מאוד. שאלתי שוב את שאול על כך, הבאתי לו את כל הנתונים, והוא אמר שיבדוק את זה.

אני מאוד מודה לשאול שהוא גילה פתיחות לב לנושא. ובכלל, בתור אדם רגיש, אני מרגישה מאוד בבית בפוקוס. שאול וכל צוות ההוצאה הם אנשים מיוחדים וחמים מאוד. אני יכולה להיות איתם כמו שאני, בלי פוזות או מסיכות מיותרות. בזכות זה היה לנו שיתוף פעולה פורה לגבי הטיפול בכל העבודות הטכניות הקשורות להוצאת הספר. אני מקבלת את ההוצאה של הספר לאור בתור נס נדיר.

 

מה כללה העבודה שלך על הספר וכמה היית מעורבת בכל הפרטים?

 

אני מעורבת בכל הפרטים וההחלטות (צוחקת), אפילו בעטיפה של הספר. הרי לטפל בפרטים זה הטבע של אדם רגיש. הייתי בקשר מאוד הדוק עם המתרגמת, יהודית ברלב. ניסינו להעביר בתרגום את כל הניואנסים שיש בספר, שלא בהכרח קשורים לידע הפסיכולוגי. היה לי חשוב להשאיר ולהעביר את הרגש ואת האווירה שבספר. יש לד"ר ארון סגנון כתיבה מאוד מרגיע ומאשר שהכל בסדר איתנו.

 

קפה – מעורר, יוגה – מרגיעה

 

מי לדעתך קהל היעד של הספר? מי יכול להפיק ממנו תועלת, חוץ מאשר אנשים רגישים מאוד?

 

קודם כל הסביבה הקרובה של אנשים רגישים מאוד. לאנשים שחיים עם אנשים רגישים מאוד קשה באותה מידה.

למי הספר יכול לעזור? לקרובים ולחברים ולכל אדם שבא במגע עם אדם רגיש מאוד – מעסיק, רופא, פסיכולוג, פסיכיאטר, מטפל ברפואה משלימה. כל מי שרוצה להבין טוב יותר אדם רגיש מאוד.

לפי הספר, אנשים רגישים מאוד נוטים לסבול יותר מבעיות בריאותיות – הם רגישים יותר לכאב ולתרופות. הם גם מגיבים לפעמים אחרת לטיפול רפואי קונבנציונאלי, שעלול להכניס אותם לעוררות-יתר או לגרום לתחושות גופניות חזקות אחרות.

 

נכון. לפעמים נדרש לנו זמן להסתגל לשינויים ולחומרים. זו נקודה חשובה במיוחד למטפלים, לרופאים, לפסיכיאטרים, לרופאי שיניים, למנתחים וכד'. יכולות להיות לנו תגובות הרבה יותר חזקות לתרופות פסיכיאטריות או לאנטיביוטיקה, לדוגמא . בנוסף לכך, התגובה שלנו לכאב, למשל, בזמן בדיקה פולשנית או ניתוח עלולה להיות הרבה יותר חזקה. כתוצאה מכך, הפרוצדורה עלולה להיות בשבילנו טראומה נפשית ו/או פיזית.

חשוב שאדם רגיש מאוד יהיה מודע לכך שהוא רגיש יותר כדי שהוא יוכל להסביר זאת למטפלים שלו. יחס קשוב, רכות והדרגתיות הם המפתח כאן.

 

האם יש חומרים מעוררים בתזונה, כמו קפה או אלכוהול למשל, שמשפיעים חזק יותר על אנשים רגישים מאוד?

 

כן. אני למשל לא שותה קפה. זה עושה לי תגובה מאוד לא נעימה של עוררות קיצונית. היום אני עושה ניסויים עם עצמי. אני מזמינה כוס חלב ומטפטפת קצת קפה וזה מתחיל לעבוד. אני מחליטה בעצמי על המינון וככה נהנית מהקפה. אני גם רגישה לטעמים.

 

יש פעילות גופנית שמומלצת לאנשים רגישים מאוד?

 

לא בהכרח. זה יותר עניין של גישה נכונה. הייתי פשוט מציעה לאנשים רגישים מאוד להיות מודעים לתנודות במצב הרגשי והגופני שלהם, להיות קשובים לגוף ולהעלות את המאמץ בהדרגה. לא לנסות "לעשות", "להשיג" או "להיות כמו כולם", אלא להבין שהגוף שלכם הוא מיוחד במינו וצריך לעבוד איתו במינון ובקצב שמתאימים לו.

 

איך יוגה עוזרת לאנשים רגישים מאוד?

 

יוגה מאוד מיטיבה עם אנשים רגישים מאוד. אני רואה זאת מתוך החיים שלי וגם מתוך הסיפורים של התלמידים שלי. בנוסף לחיזוק פיזי, יוגה מלמדת את האדם דבר בסיסי ביותר – להירגע ולחזור למצב מאוזן. אנשים שמגיעים אליי לשיעורי יוגה לומדים להרפות ולהירגע לא רק במצב מנוחה, אלא גם בזמן של עבודה אינטנסיבית עם הגוף.

יוגה תרפיה, לעומת יוגה רגילה, נותנת יותר כלים לאנשים רגישים מאוד. יש כמה סוגים של יוגה תרפיה. אני עובדת עם יוגה תרפיה שמשלבת את הידע הפסיכולוגי ואת העבודה עם רגשות. תרפיה כזו עוזרת לנקות את המשקעים הרגשיים של העבר, למוסס טראומות רגשיות, מאפשרת להעמיק לתוך מה שקורה בגוף במצב של עוררות יתר והצפה, ומלמדת איך לחזור לאיזון הנפשי.

השילוב בין גוף ונפש חשוב במיוחד לאנשים רגישים מאוד, כי יש לנו הרבה תופעות גופניות. למשל, כשאנחנו בעוררות יתר, אנחנו יכולים להרגיש רעד בידיים, הזעה, דפיקות לב, התכווצות שרירים וחוסר נוחות כללית בלתי מוסברת. כשאנחנו לומדים לזהות את המצב הזה ולהמיס אותו בעזרת הכלים של יוגה תרפיה, עם הזמן יש פחות הצפה והרבה יותר איזון ושמחה בחיים.

 

"השינוי הדרמטי נמצא בבחירות האישיות שלנו"

 

העולם המערבי היום הוא עולם דיגיטלי, מהיר, מלחיץ, רועש - עולם שבוודאי מקשה על אנשים רגישים מאוד. מה ההמלצות שלך לאנשים רגישים מאוד, להתנהלות נכונה ונבונה במאה העשרים ואחד?

 

אני חושבת שהדבר הבסיסי הוא מודעות לתופעות של רגישות וידע איך להתנהל איתן. הספר אדם רגיש מאוד הוא נפלא לצורך זה ונותן המון מידע על איך הרגישות מתבטאת אצל אנשים רגישים בסיטואציות שונות בחייהם. זה בפני עצמו יוביל להרבה שינויים בחיים.

חשוב לנסות להתאים בהדרגה את סגנון החיים לעובדה שאנו רגישים מאוד. כל סוג של תרפיה נפשית, ובמיוחד המתמקדת בחיבור בין גוף לנפש, יכולה לעזור ולתת לנו כלים איך להתנהל ביום יום. חשוב, להדגיש כי הטיפול נועד לתת כלים ובשום פנים ואופן לא לטפל ברגישות עצמה או להעלים אותה.

יחד עם זאת, השינוי הדרמטי נמצא בבחירות האישיות שלנו - איך אנחנו בונים את החיים שלנו. לפעמים צריך אומץ לכך. למשל, להחליט לעבוד פחות שעות או לא להישאר שעות נוספות בעבודה, כי אנחנו מתעייפים מהר.

לא הייתי בהכרח ממליצה לעשות שינויים דרמטיים באורח החיים, כמו להתפטר מעבודה או להתגרש מבן או בת הזוג מיד אחרי שקראנו את הספר. אני מאמינה שכשאנו רוכשים לאט לאט את הידע והכלים, משהו משתנה אצלנו בתפיסה של החיים וזה עוזר לנו לעשות החלטות בריאות יותר בצורה יותר אורגנית.

אנחנו גם צריכים לבדוק מהם הדברים שעושים לנו טוב - מהם ה'מיכלים' או המשאבים שלנו? על כך ד"ר ארון מדברת בספר, על containers - הדברים שעוזרים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, עטופים, במקום בטוח, מוכלים.

להיות בטבע למשל, לעסוק באומנות ויצירה, תנועה – עבודה מודעת עם הגוף כמו יוגה, לקבל עיסוי. כל אחד שימצא את מה שמתאים לו, אפילו בדברים הקטנים. אני, למשל, גיליתי שמקלחת עושה לי טוב באופן מיוחד ומרגיעה אותי, אז היום אני עושה מקלחות ארוכות יותר.

 

אפרופו עבודה וסגנון תעסוקה - האם יש מקצועות שיותר מתאימים לאנשים רגישים מאוד, שבהם הם יכולים להביא לביטוי את היכולות שלהם?

 

אני רואה בקהילה שלנו שיש המון אנשים שהם מטפלים או יוצרים ואומנים. ד"ר ארון עושה הפרדה בין מלכים-לוחמים ויועצים מלכותיים או הכוהנים (בעבר, בתקופת המלוכה). לפי ד"ר ארון אנשים רגישים מאוד הם היועצים המלכותיים. הם עוסקים בכל מה שקשור לתמיכה, ייעוץ, טיפול, הקשבה והם גם הסופרים, הפילוסופים, השופטים, האמנים, החוקרים, התיאולוגים. אבל זה לא תמיד כך כמובן, אני בטוחה שיש אנשים רגישים מאוד שהם כבאים ואנשי צבא גדולים.

 

"איך אני יכול לשפר את החיים שלי?"

 

ספרי קצת על הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל ועל הפעילות שלה.

 

הקהילה התפתחה מתוך קבוצת אנשים שנפגשו יחד שאותה ארגנה שיר ארבל-ברון. באיזשהו שלב שיר עברה לגור בצפון ואני לקחתי על עצמי להרחיב את הקבוצה ולהמשיך לארגן את המפגשים.

הקהילה נועדה לתת לגיטימציה ולהביא למודעות את הנושא של רגישות גבוהה לאנשים רבים ככל האפשר. המטרה העיקרית היא ליצור מרחב תומך ומעצים, שמאפשר לאנשים רגישים להיפגש, לשתף, לפתוח שאלות ודו-שיח, לבדוק מה עוזר לנו וללמוד כלים לעבודה עם הרגישות.

כרגע אני מארגנת מדי חודש מפגשים של הקהילה בתל אביב ומתגבשת קבוצה נוספת בחיפה. בנוסף, לפני כמה חודשים פתחתי קבוצה "דרך האומן" לפיתוח ושיקום יצירתיות שנפגשת פעם בשבוע. אני מעבירה גם שיעורי יוגה לאנשים רגישים מאוד פעמיים בשבוע. כל אלה הם הזדמנויות להכיר עוד אנשים רגישים ולעשות משהו ביחד.

למפגשים של הקהילה בתל אביב בדרך כלל מגיעים 20 משתתפים בערך. למפגש האחרון, כנראה בגלל הנושא - זוגיות, נרשמו כבר 32 ויש עוד 15 ברשימת המתנה.

 

למה רשימת המתנה, אין מקום להרבה אנשים?

 

גם אין כל כך מקום , אבל הכי חשוב הוא שאנחנו אוהבים את האינטימיות ואת המעגל החם, לכן מעבר ל-25 איש זה יותר מידי.

האם מגיעים רק אנשים רגישים מאוד או גם כאלה שהם לא?

 

בינתיים מגיעים רק אנשים רגישים מאוד. אבל כל אדם מוזמן. אני חושבת שזה יכול מאוד לתרום למפגשים. חשוב שנסתכל על עצמנו לא רק מהמבט שלנו אלא גם מהצד.

 

שאלה לסיום, מהן הציפיות שלך מהספר "אדם רגיש מאוד"?

 

המשאלה הכי גדולה שלי היא שכמה שיותר אנשים רגישים יקראו אותו. פשוט שיעשו איזו עצירה בחיים ויחשבו 'איך אני יכול לעזור לעצמי ולשפר את החיים שלי?'. ממה שאני רואה, החברה שלנו נהיית הרבה יותר לחוצה ומתוחה, וסטרס פשוט הורס את הכישורים החברתיים שלנו. אנחנו נשארים יותר בבית, רואים טלוויזיה, מבלים בשיחות ווירטואליות דרך האינטרנט. אנחנו מסתגרים יותר עם עצמנו ופחות מבינים איך ליצור קשר אחד עם השני. הדבר קורה לא רק במערכות יחסים חברתיות, אלא גם בזוגיות.

התקווה שלי היא שהספר ייצור יותר איכות בחיים הרגישים שלנו ומתוך הבנה טובה יותר של עצמנו יתרום לבריאות הפיזית והנפשית שלנו. זה הייעוד שלי בחיים שאני מגשימה גם באמצעות יוגה ויוגה-תרפיה.