מסלול המתנה לקראת השיבה לשביט

 

מסלול המתנה לקראת השיבה לשביט

מאת חיים מזר

עם סיומה משימתה של חללית ה- Stardust הוחלט להציבה במסלול סביב השמש עד שתיבחר עבורה מטרה חדשה. היה זה למעשה מסלול המתנה. המטרה שנבחרה היתה לחזור לשביט Temple שכבר ביקרו אותו ב-2005
 
עם סיומה משימתה של חללית ה- Stardust הוחלט להציבה במסלול סביב השמש עד שתיבחר עבורה מטרה חדשה. היה זה למעשה מסלול המתנה. המטרה שנבחרה היתה לחזור לשביט Temple שכבר ביקרו אותו ב-2005. הוחלט להסב את שמה של החללית ל- NExT Stardust קיצור של השם

 New Explortion of F) 1).
המטרה היתה לבחון את התהליכים המתחוללים על פניו אחרי שהוא מתקרב לשמש ולהמשיך את מיפויו, מה שיקל על השאלות לגבי הגיאולוגיה שלו בעקבות התצפית הראשונה שנעשתה בו

(2) עם פגיעת חללית הרסק בקרקע השביט, התרומם ענן אבק שלא אפשר לצלם את מקום הפגיעה. התקווה היתה שהפעם זה כן יצלח

(3) החללית מדדה גם את צפיפות וגודל האבק מגבולות הגרעין (ה- coma). חקירת השביט נמשכה חודשיים לאחר המעבר לידו

(4) עם שיגורה של חללית ה- Stardust היה בה מטען של 85 ק"ג דלק. לקראת הפנייתה לעבר השביט Temple 1 נשארו בה 3.7 ק"ג דלק. כמות קטנה מאוד. מסיבה זו פותחו 3 טכניקות שונות איך לנצל כמות מזערית זו של דלק כדי להשיג את היעד המבוקש 

תאריך המעבר ליד השביט היה ב-14.2.2011. על פי התוכנית החללית אמורה היתה לחלוף במרחק 200 ק"מ ממנו. בפועל מרחק המעבר היה 178 ק"מ. סך הכול שודרו ארצה 72 תצלומים ברזולוציה גבוהה מאוד

(5) חקירת השביט נעשתה במקביל הן מהחללית והן מתצפיות טלסקופיות מכדור הארץ במהלך ההתקרבות, בזמן ההתקרבות ובזמן ההתרחקות ממנו. בכך קיוו לבנות מודל מפורט יותר ביחס למתרחש על פני השביט לאורך זמן

(6) מהירות הסיבוב הצירית של שביטים אינה קבועה. היא תלויה במרחק השביט מהשמש. עם התקרבותו לשמש, פני השטח מתחממים, הקרח מפשיר, מתאדה והופך לגז ההופך לזרמי סילון. בשלב זה מהירות הסיבוב של השביט סביב עצמו יכולה להשתנות. יש לזכור שככל שהשביט מתקרב יותר לשמש מהירות זו עולה ולהיפך. אחת המטרות במעברה של ה- Stardust ליד 1Temple היתה מדידת קצב השינוי במהירות הצירית של השביט

(6) מיפוי טמפרטורות ששולב עם מיפוי צבעים של השביט הראה ש-2 מתוך 3 אזורים המכוסים קרח מצויים במקומות קרים יותר של השביט. התברר גם שאזורי הקרח נמוכים ב-80 מטר מסביבתם

(7) באחת התצפיות נמדד טווח טמפרטורות של C ° 8 ± C ° 56 – C ° 6± C ° 13 –

(8)אחת ההפתעות היתה מציאת שכבות. תופעה כזו מתאימה לגופים אטמוספריים כמו כדור הארץ בהם רוח ומים מעבירים אבק ומשקיעים אותו במקומות שונים. מסביב לשביט מצויה טבעת של שכבות מעין סדימנטריות. הועלו שתי אפשרויות להסברת התופעה. על פי הסבר אחד שני פרוטו שביטים התנגשו אחד עם השני ונדבקו זה לזה כמו בצק. על פי ההסבר השני, השכבות נוצרו באמצעות סוג מסוים של ארוזיה כאשר השביט מתקרב לשמש. הפתעה אחרת היתה מפולות סלעים. חללית הרסק גילתה סוג כל שהוא של חומר אבקתי שכיסה אזור שלם הנמצא 1 ק"מ מתחתיו. תופעה כזו יכולה להסביר דבר אחר. הענן של שברי הסלעים שנוצר עם פגיעת חללית הרסק על השביט העיף למעלה חומר רב ואי אפשר היה לראות את מקום הפגיעה. רק עם מעברה של חללית ה- Stardust אפשר היה לראות את המכתש שנוצר ובמרכזו מתלול קטן שנוצר כנראה מחומר שהועף כלפי מעלה, חזר לקרקע והצטבר לתצורת המתלול

(5) בהסתמך על מכלול התצפיות הסיקו שהקרח שנראה על פני השטח היה במקורו בתוך השביט ובמשך הזמן הוא נחשף. הסילונים שהעיפו אבק ואדים, שלחו קרח זה ל- coma או לזנב השביט. שטח האזורים המכוסים קרח הוא 100,000 קמ"ר שהם 6% מפני השטח של השביט

(9) השביט מייצר בדרך כלל 16,000 טון מים ליום. עם פגיעת חללית הרסק הכמות עלתה ל- 40,000 טון למשך 5-10 ימים. במהלך התצפית כולה השתחררו 250,000 טון מים בשל הפגיעה

(10) הפתעה נוספת היתה מציאת תערובת של חומרים אורגניים בתוך השביט. לשם השוואה בתוך השביט Wild 2 נמצא טווח גדול של מולקולות הידרוקרבונטיות מורכבות-חומרי בניין פוטנציאליים לקיום חיים. ממצאים אלה מחזקים את רעיון הפנספרמייה (Panspermia) שחומרי היסוד לחיים על כדור הארץ הגיעו מהחלל

(11) התברר שהחללית Stardust עברה דרך שטף של חלקיקים מהשביט וכי 12 חלקיקים חדרו דרך מספר שכבות של המגן שלה