פיתוח תרכיבי חיסון חדשניים

 

פרופ' רות ארנון נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים תרצה על האתגר והסיכוי בפיתוח תרכיבי חיסון חדשניים

מאת שירות הידען

ב-12 בפברואר 2012 תתקיים הרצאת קציר השמינית שתועבר בשידור חי באינטרנט

ב-12 בפברואר תתקיים במכון דוידסון הרצאת קציר השמינית שתועבר בשידור חי באינטרנט. בשנה שעברה היתה זה כלת פרס נובל לכימיה פרופ' עדה יונת והשנה תרצה נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים ואמנויות פרופ' רות ארנון, אף היא ממכון ויצמן.

 
תקציר ההרצאה:
תרכיבי החיסון הקיימים מושתתים ברובם על גורם המחלה (חיידק או נגיף) כשהוא מומת או מוחלש, כך שאינו מסוגל לגרום למחלה אך יעיל בהקניית חיסון כנגדה. ע"י שימוש בתרכיב מונעים את התחלואה. תרכיבים אלו הובילו במרוצת השנים להכחדתן של מספר מחלות ומגיפות קטלניות כגון אבעבועות שחורות או שיתוק ילדים, וכך תרמו יותר מכל לרפואה הציבורית.
 
האתגרים הבאים הם קודם כל התמודדות עם מחלות חדשות או מתחדשות, כגון איידס או שחפת, ופיתוח תרכיבי חיסון יעילים כנגדן. אתגר אחר הוא נגיפים העוברים מוטציות תכופות, כגון נגיף השפעת, אשר כדי להתמודד עמו יש צורך בתרכיב חיסון חדש מדי שנה בשנה. האתגר הוא לפתח תרכיב "אוניברסלי" שיגן כנגד מספר רב של זני הנגיף. אתגר נוסף בעל חשיבות ממדרגה ראשונה הוא פיתוח תרכיבים מרפאים, שבעזרתם ניתן יהיה לטפל במחלות לאחר הופעתן ולא רק למנען. גישה זו חשובה במיוחד למחלות כגון סרטן או מחלות אוטואימוניות, אשר לגביהן חיסון מניעתי אינו מהווה פתרון מעשי. גישות מחקריות לפיתוח תרכיבי חיסון חדשניים מציגות סיכוי להישגים נוספים במגזרים רחבים של הרפואה הציבורית.
 
את ההרצאה ניתן יהיה לראות בשידור ישיר באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
ההרצאה תתקיים באולם ויקס- מכון ויצמן למדע רחובות, ותועבר בשידור ישיר למספר בתי-ספר ברחבי הארץ.
 
ההשתתפות אינה כרוכות בתשלום אך מחייבת הרשמה מראש.
 
הרצאת קציר השנתית מתקיימת בתמיכת ד"ר גיל אומן ומרטה דרלינג מארה"ב.