בהלת החלב – תשובה לסרטון המסתובב ברשת

בהלת החלב – תשובה לסרטון המסתובב ברשת

מאת רועי צזנה

האם העובדה שאנו שותים חלב של מין אחר (פרה) היא בלתי טבעית יותר מהעובדה שאנחנו אוכלים למשל מלפפונים שהרי גם המלפפונים לא התכוונו שבני אדם יאכלו אותם
 
אני לא יכול יותר. אני לא אצליח לעבור את המבחן." בכה הסטודנט, והרים את הכוס לשפתיו. "אני עומד לעשות את זה."

 
"אל תעשה את זה." נדרכתי. לא העזתי להתקרב אליו. הוא היה יכול ללגום את הנוזל הלבן לפני שהספקתי להעיף את הכוס מידיו. "החיים כל-כך יפים!"
 
הוא נעץ בי מבט מלא ספק.
 
"טוב, החיים בסדר," מיתנתי את קביעתי. "אבל עדיין, אני מתחנן. אל תשתה מהכוס הזאת!"
 
הוא בהה בכוס ולא ענה. החלטתי לנסות גישה אחרת.
 
"מה שמת בכוס?" שאלתי בחביבות. כדאי לדעת, כדי לספר למד"א.
 
"חלב," הוא לחש.
 
"ומה עוד?" ניסיתי לגרום לו להמשיך לדבר.
 
"רק חלב. הרבה חלב. של תנובה!" הוא התיישב על הרצפה, מבלי לעזוב את הכוס. "זה יהרוג אותי, על בטוח."
 
"רגע." אמרתי. "מה?"
 
"הוא יחסל אותי. החלב." חזר הסטודנט על דבריו. "ולא סתם מוות. הוא יגרום לי לכמה סוגי סרטן שונים, ולפני זה רוב הסיכויים שגם איחנק על הליחה של עצמי ואשבור את כל העצמות בגלל שהוא גוזל סידן מהעצמות. וחלבון הקזאין שמשמש כדבק עבור תוויות בירה יגרום לכל האיברים הפנימיים שלי להיצמד זה לזה."
 
"יש גם צדדים חיוביים לחלב?" שאלתי ביובש.
 
"כן." לחש. "לפני שאמות, יצמחו לי שדיים בגלל הורמוני הגדילה שבחלב. אני אוהב שדיים."
 
"כן," כחכחתי בגרוני. "גם אני. אבל מאיפה קיבלת את כל המידע הזה בדיוק?"
 
"יש סרטון ברשת," אמר בקול עבה. "ביוטיוב. עם ד"ר אריה אבני, ועוד כמה רופאים אחרים שהזהירו שחלב פשוט רעיל. והם בטוחים בזה לגמרי!"
 
 
 
"ראיתי את הסרטון," הודיתי. "הוא הפך להיות ויראלי ממש – הגיע ליותר מ- 150,000 צפיות תוך זמן קצר, וזה הישג מדהים עבור סרטון בעברית. אבל ברור לך שהוא דומה לאינסוף סרטונים אחרים באנגלית, שהטענות בהם הופרכו כבר מזמן, נכון?"
 
"לא," אמר הסטודנט. "מה הם אומרים?"
 
"בדרך-כלל הטענות ממוחזרות עד זרא, ומבוססות על מדע גרוע במקרה הטוב, או על הטעיה וחצאי-אמיתות במקרה הרע." אמרתי. "קח לדוגמה את הטענה שהסינים והיפנים לא שותים חלב כי הם מבינים שהוא מזיק לבריאות. אפילו אם היינו לוקחים את סין כמודל מושלם לרפואה, שהיא ממש לא, עדיין כדאי לשים לב למשל לעובדה שבסין תוחלת החיים נמוכה בעשר שנים מזו שבישראל. וישראלים אוכלים שפע של מוצרי חלב, בעוד שסינים כמעט לא נוגעים בחומר. אז לא היית מצפה לראות את ההשפעה המזיקה של החלב על תוחלת החיים שלנו?"
 
"יכול להיות," הודה. "אבל למה הם לא נוגעים בחלב? אולי הם יודעים משהו שאנחנו לא?"
 
"הם לא אוכלים חלב בגלל שרוב האסיאתים שונים גנטית מאירופאים." הסברתי. "כל בני-האדם נולדים עם אנזימים שמפרקים את הסוכר שבחלב שנקרא לקטוז. אצל האסיאתים הפעילות של האנזימים יורדת כמה שנים אחרי הלידה, כשהם מפסיקים לינוק. לכן בערך שמונים אחוזים מהאסיאתים המבוגרים רגישים באמת לחלב. אצל האירופאים – וכתוצאה מכך גם אצל האמריקאים, שהגיעו במקור מאירופה – יש מוטציה שגורמת להם להמשיך לייצר את האנזימים מפרקי-החלב במשך כל החיים, ולכן רובם הגדול מסוגלים להמשיך לאכול מוצרי חלב גם בבגרות."
 
"נו," אמר הסטונט ועיקם אפו. הוא כבר נראה פחות מדוכדך. יותר סקרן. "ולא נראה לך שמשהו בעייתי כאן? הטבע לא בדיוק הכין אותנו לשתות חלב של מין אחר גם כשאנחנו בוגרים!"
 
"אני לא יודע מי זה הטבע הזה," אמרתי. "אבל החתול הטבעי שלי שותה בהנאה רבה חלב פרה. ובכלל, כל הטיעון של טבעיות מגוחך בעיני. האם לבישת בגדים היא מעשה טבעי? האם לאכול את בשרו של בעל-חיים ממין אחר היא מעשה טבעי? אפילו אכילת ירקות נראית לי מטורפת לגמרי! הרי הצמח דואג רק לעצמו, והוא שייך למין כל-כך שונה מהמין האנושי! ובכל-זאת, הוא מייצר חומרים שמתאימים לתזונה שלנו. בדיוק כמו הפרה שמייצרת עבורנו את החלב."
 
חתלתול לא-טבעי, שותה חלב
 
"ומה עם הסרטן?" תבע לדעת. "אמרו שחלב גורם לכל סוגי הסרטן! אמרו שבסין יש רק אלפית ממספר מקרי סרטן השחלה מבישראל, כי הסינים לא שותים חלב!"
 
"סיפרו גם שסין מובילה בעולם במקרי הסרטן בוושט?" התעניינתי. "וגם ביפן כמעט לא שותים חלב. סיפרו לך על העובדה שיפן אלופה עולמית במקרי הסרטן בקיבה? שביפן יש הרבה יותר מקרים – יותר מפי שניים מבישראל – של סרטן הכבד הקטלני? או שהיא מקום שני בעולם בסרטן הלבלב? מקום שלישי בעולם בסרטן המעי?"
 
"לא…" אמר בהיסוס, "את זה הם לא סיפרו."
 
"זה כשל ידוע אצל קונספירטורים," אמרתי, "הם מתייחסים רק לנתונים שתומכים בהנחת היסוד שלהם, ומתעלמים מכל היתר. הבעיה היא שאלו גם הנתונים שהם בוחרים להציג בפני כל העולם, במקום להראות את התמונה בכללותה. האמת היא שבסין מותר להביא רק ילד אחד לעולם, ולכן אני מניח שנשים לוקחות אמצעי מניעה באופן קבוע. נראה לי הרבה יותר סביר שהאמצעים הללו מדכאים את הביוץ בשחלות, ולכן גם מסכלים את הסיכוי לסרטן בשחלות, מאשר שהחלב הוא זה שגורם בדרך לא-ברורה לסרטן בשחלות."
 
"ומה עם העובדה שקזאין משמש בתעשיית הדבק?" דרש, כשהוא מניף את הכוס הקטלנית ביד רועדת.
 
"קזאין הוא באמת חלבון שנמצא בשפע בחלב הפרה," אמרתי. "והוא משמש גם כדבק. אבל אתה יודע איזה עוד חומר משמש כדבק?"
 
"איזה?" שאל.
 
"קמח. אם תערבב קמח עם מים, תקבל דבק מצוין." גיליתי לו. "ואם תשים קמח באסם לאורך זמן בתנאים הנכונים, הוא גם יהפוך להיות נפיץ. יש אסמים שלמים בטקסס שעולים לאוויר בפיצוצים ענקיים. האם זה אומר שהוא מסוכן לבריאות? כמובן שלא. כל עוד תאכל קמח במינון הנכון, אתה תהיה בסדר גמור. ואותו דבר בדיוק תקף לקזאין ולחלב."
 
"והוא לא ישבור לי את העצמות?" תקף.
 
"ממש לא," גיחכתי. "זאת עוד סטטיסטיקה הזויה שהמרפאים-בגרוש מנסים למכור לך. טוענים שמדינות שהן אלופות בצריכת חלב, כמו שוודיה ונורבגיה, גם אלופות באוסטאופורוזיס – דלדול מסת העצם שגורם לשברים. וזה נכון, אבל שוכחים לספר לך ששוודיה ונורבגיה גם זוכות למינימום אור-שמש בשנה. אם אין אור שמש, יש מעט מאד ויטמין D- והעצמות נפגעות בלי קשר בכלל לחלב. אם כבר, סביר שהאירופאים באותן מדינות התרגלו לשתות הרבה חלב כדי למנוע החמרה של מצבם הבריאותי. החלב מספק לעצמות את הסידן שנדרש להן כדי להתחזק. לפעמים מוצרי חלב שונים מעלים את החומציות בדם ולכן גורמים ליציאת סידן מהעצמות, אבל מיד לאחר מכן כשהחומציות יורדת, העצמות סופגות את הסידן מחדש לתוכן, ומקבלות כתוספת גם את שפע הסידן שבגבינה או בחלב."
 
נערה עם חלב, של יוהנס ורמיר
 
"אז החלב לא באמת יעזור לי…" החווה הסטודנט באומללות בידו.
 
"הוא לא יעזור לך להתחמק מהמבחן, לא." הסכמתי איתו. "והוא כנראה אפילו לא יעזור לך לגדל שדיים. פרות רבות באמריקה מקבלות הורמון שנקרא 'הורמון גדילה של בקר', והוא גורם להן לייצר יותר חלב. כתוצאה מכך, הפרות גם מייצרות שפע של הורמון אחר – IGF- שנמצא בחלב שלהן. יכול להיות שהמרפאים עליהם אתה מסתמך חושבים שיש קשר בין IGFלבין צמיחת שדיים, בגלל שהם מתבלבלים בין שני ההורמונים."
 
"אבל ה- IGFלא יסכן בעצמו את הגוף?" שאל הסטודנט.
 
"לא, מכיוון שהוא מתפרק בקיבה. לכן יש צורך להזריק אותו ישירות לזרם הדם כדי שיפעל." הסברתי. "הורמוני גדילה רבים מתפרקים בקיבה, ולכן לא יכולים להשפיע על הגוף כשהם נלקחים ככדורים. זו הסיבה שמזריקים אותם לזרם הדם של ילדים עם חוסר בהורמון גדילה, במקום לתת להם כדורים עם ההורמון. אבל כל זה לא רלוונטי בכלל, מכיוון שבארץ ובאירופה אסור להזריק הורמונים לפרות."
 
"אבל לא יכול להיות שכולם משקרים!" התפרץ הסטודנט.
 
"לא, לא כולם משקרים." הסכמתי איתו. "יש שפע של מחקרים על חלב, שרובם הגדול מראה שיש לו דווקא השפעות חיוביות. משרד הבריאות הישראלי ומנהל התרופות והמזון האמריקאי מעסיקים אנשים מהימנים ורציניים שבוחנים כל הזמן את הראיות הקיימות ומחליטים לפיהן. זאת העבודה שלהם, והם יודעים שאם לא יעשו אותה טוב, הם יפוטרו ויכולים גם להגיע לדין פלילי. ומכיוון שהתקשורת יושבת להם על הצוואר כל הזמן, הם לא מעיזים לעשות טעויות. ולמרות כל זאת, אתה שם לב בוודאי שהם דווקא תומכים מאד באכילת חלב ומוצרי חלב כמקור זמין, בריא וזול לשומנים, חלבונים וויטמינים."
 
"אבל דוקטור אבני אומר ש- "
 
"אה, כן." קטעתי אותו. "דוקטור אבני. מי זה דוקטור אבני? דוקטור אבני, לפי מה שכתוב באתר שלו, פוטר מהקופה הכללית, שגם מנעה ממנו לעבוד בכל קופה אחרת. דוקטור אבני גם מטפל באופן עצמאי עכשיו, בכל סוגי המחלות: מחלות ילדות, מחלות ראומטיות, מחלות פנימיות, מחלות כבד, מחלות עור, מחלות סרטן ואפילו בעיות נפש חריפות. זה מאד מעניין, כי אני לא מכיר רופא רציני שמתיימר בכנות לטפל במחלות מכל הסוגים האלו. ולמרות זאת, זה מה שכתוב באתר שלו."
 
"עכשיו תראה, אני לא רוצה להאשים אותו כי אני לא באמת מכיר את האיש," אמרתי מעדנות, "אבל האם הוא לא רוצה לזכות במטופלים גם כן?האם הוא לא צריך כסף כמו כולנו?בוודאי שכן! האם ייתכן שהוא משקר ומגלה רק חצאי-אמיתויות כדי לגרום לאנשים לבוא אליו? כפי שאמרתי, אני לא יודע. אבל כמו שחז"ל כבר אמרו: כבדהו וחשדהו. ואחרי שראיתי את הסרטון של החלב שהוא מתראיין בו, אני לא מכבד את הדוקטור בכלל. ואם אנחנו כבר מדברים על רופאים, אז למה אתה סומך על דוקטור אבני יותר משאתה סומך על מאות-אלפי דוקטורים אחרים, כולל אלו שזאת בדיוק העבודה שלהם? כי יש לו שפם מרשים, ושיער אפור-לבן וקול רציני ועיניים כנות? כי הוא מתראיין טוב לטלוויזיה או לאינטרנט?"
 


"בסדר!" הרים הסטודנט ידיו. "הבנתי. עזוב את החלב. אבל אני עדיין עומד להיכשל במבחן!"
 
"ובכן," אמרתי, "אולי תוכל לעשות עבודה נוספת כדי לשפר את הציון. אם תוכל, למשל, להעלות את תוכן השיחה הזאת לרשת כדי להראות לי שהבנת את הנקודות העיקריות, אני בטוח שנוכל לדבר על תוספת לציון…"
 
והנה אנו כאן היום, ותודה שקראתם.
 
עשו את הדבר הנכון.

יותר מ- 5,000 אנשים נכנסו לבלוג כדי לקרוא את המאמר האחרון על סרטון החלב הוויראלי שהתפשט ברשת הישראלית כאש בשדה קוצים. חלקם התלוננו, בצדק, שלא התייחסתי לכל הנקודות שהופיעו בסרטון באופן רציני. וזה נכון. זו הייתה רשומה חצי-סאטירית, שלקחה כמובן מאליו את הרעיון שהקוראים יודעים פחות-או-יותר מהו מדע, למה לא ניתן להתייחס לעדות אישית ("הפסקתי לשתות חלב, וביום המחרת כבר הפסיקה לי הליחה והסרטן שלי חלה בסרטן!") כמייצגת ציבור שלם, למה חוסר-עדויות אינו מהווה הוכחה בפני עצמו ("אבל בסין יש המון גורמים אחרים שגורמים לגיל הסופי לרדת!") ועוד כהנה וכהנה כשלים לוגיים. לכן לא טרחתי גם להתעמק בנושאים האלו.
 
למזלנו, יש בארץ את קבוצת הספקנים, שעומדים מאחורי הפודקאסט 'ספק סביר'. הם הוציאו סרטון קצת ארוך אבל מאד, מאד מעניין שמסביר הכל על סרטון החלב. אני מאד ממליץ למתעניינים לצפות בו, מתוך תקווה שהוא יענה על חלק מהשאלות והטענות שהועלו כאן.