איך האלכוהול משפיע על הגוף?

איך האלכוהול משפיע על הגוף?

ההשפעה של אלכוהול על הגוף מתרחשת במהירות רבה. דקות ספורות מספיקות כדי שהבן אדם ששתה אלכוהול יתחיל להרגיש את השפעתו. כאשר אתנול נכנס לגוף, הוא נספג ומתפזר דרך דופן הקיבה והמעי, מגיע אל הכבד ונכנס לזרם הדם. רמת השיכרון תלויה מאוד בריכוז הכהל בדם.

כמות של 0.5%  של אלכוהול בדם בדרך כלל לא תגרום לשינויים הנראים לעין.
כאשר ריכוז האלכוהול בדם הוא 0.51% עדיין לא יופיעו סימנים חיצוניים של שיכרון, אבל מרכז העצבים כבר יפסיק לתפקד כרגיל. מצב זה הוא מסוכן ביותר עבור אנשים שעובדים עם ציוד מדויק ולנהגי רכב. מספר מחקרים אישרו, כי ברמת השיכרון הזו, הסיכוי לעשות תאונה גדל פי 14.
כאשר ריכוז האלכוהול בדם מגיע ל- 2  גר' לליטר – מופיעים סימנים ברורים של השתכרות : ההליכה נעשית לא יציבה, והדיבור מבולבל.
אלכוהוליזם כרוני מלווה גם בשינויים עמוקים בתחום המיני. זה בא לידי ביטוי בתת התפתחות של תאי המין, דבר המוביל לחוסר פוריות.

חיצונית, מידה "קלה" של שכרות מוגדרת בדרך כלל בשינוי מצב הרוח. בשלב זה, האדם הופך להיות עליז ללא סיבה, הוא רואה את ההווה והעתיד בצבעים בהירים ונוטה להעריך יותר מדי את כוחותיו ואת יכולותיו.  כל הצרות והקשיים נראים כאילו שאפשר להתגבר עליהם בקלות. לשיכורים יש נטייה להיחלשות של ההבדלה בין הרצוי למותר. לכן, האלכוהול נתפס לעתים קרובות כדרך הקלה ביותר להיפטר מצרות ובעיות.

אצל אדם שצרך אלכוהול, מתקיימים שינויים התנהגותיים הבאים:

- נפגעת יכולתו להתמקד ולהתרכז.
- דעתו של אדם שיכור מוסחת בקלות על ידי דברים שונים.
- רמת הזיכרון שלו יורדת, והוא נשלט על ידי אסוציאציות שטחיות.
- רמת תפקוד של הראיה והשמיעה יורדת.
- מתארך הזמן הדרוש לזיהוי אותות, קבלת החלטות, וביצוע התגובה המוטורית.
- כתוצאה מכך, יותר ויותר נפגע התיאום של תנועות הגוף.

כתוצאה מכך, נוצר מצב בו האדם השיכור מצד אחד מגזים בהערכת יכולותיו, ומצד שני - מאוד ממעיט בהערכת חומרת המצב מסביב. מצב זה מקטין באופן דרמטי את היכולת לעבוד ולהתנהג באחראיות.

שינויים בתפקוד המנטלי וקואורדינציה לקויה מופיעים כשעה לאחר צריכת אלכוהול כאשר ריכוז האלכוהול בדם מגיעה לרמה מסוימת, ונעלמים כאשר הרמה יורדת. עם זאת, הפונקציות של חלק ממערכות הגוף שנחשפו לאלכוהול, אשר קובעים את ביצועי הגוף והנפש - ממשיכים לתפקד באופן מופחת במשך זמן די ארוך. יכולים לעבור שעות ואפילו ימים עד לשחזור התפקוד שלהם.

רמה "ממוצעת" של שיכרון מאופיינת בהופעת הפרעות התנהגותיות יותר קשות. מצב רוח עליז בצורה בלתי הולמת, חילופים פתאומיים במצב הרוח, כאשר שמחה מופרזת מתחלפת בזעם, עצבנות ותוקפנות. גם כן מופיעה חוסר יכולת לרסן את הרגשות והרצונות.

מצב של שיכרון בינוני מתאפיין בדרך כלל כך:

- האדם השיכור לא מצליח לשלוט לגמרי בגופו.
- קואורדינציה נפגעת עד כדי כך, שהליכה ישרה הופכת לאתגר.
- הדיבור נעשה חזק מדי ואיטי. זאת בשל ירידה בשמיעה.
- לעתים קרובות יכולות להופיע סחרחורות וצלצולים באוזניים.
- במקרים מסוימים, עשויות להופיע אשליות בתפיסה של הסביבה, טעויות חמורות בהערכת גודל החפצים, ובהערכת מרחקים.
- מצב הרוח הטוב מתחלף בירידה בעניין בסביבה, עייפות, נמנום וחולשה.
- שיכרון בינוני בהדרגה מכניס למצב של שינה.

מצב זה אינו מאפשר ביצוע של עבודה כלשהי. אין סיכוי שהאדם יוכל לבצע משהו ביעילות. במקרה זה, ירידה מתמשכת בביצועים נמשכת גם לאחר שהשיכרון עובר. להתאוששות מלאה של תפקודי מערכת העצבים, הלב וכלי הדם, של כוח שרירי וסיבולת דרוש לא יום אחד, ולעיתים זה יכול לקחת אפילו חודשים.

התאוששות פיזיולוגית חלקית לאחר קבלת מנות גדולות של אלכוהול, מתרחשת תוך מספר ימים. הסיבה לכך היא כי האלכוהול גורם לשינויים בתהליכי שיקום בגוף. לאחר סילוק האלכוהול מהגוף, רמות הגלוקוז בדם נשארות נמוכות במשך זמן, והחומציות עולה. שינויים אלה מלווים בהופעת תסמינים הבאים: כאבי ראש, עייפות, צמא, מצב רוח דיכאוני ולא יציב, הזעה, רעידות, טכיקרדיה, תנודות בלחץ הדם, ירידה בכוח השרירים ואבדן קואורדינציה.

רמה "קשה" של שיכרון מאופיינת בהופעת הסימפטומים של הרעלת אלכוהול. לעיתים קרובות יש איבוד הכרה, ולפני זה עשויות להופיע הקאות, סחרחורות, בחילות, צלצולים באוזניים, חוסר תחושה של חלקים שונים של הגוף, חוסר קואורדינציה רציני וירידה בטונוס השרירים. במצב שיכרון כזה, יש חוסר מוחלט של תגובה לגירויים חיצוניים ושינויים צבע העור. מצב זה הוא מסוכן מאוד.