הסוכר מטמטם?
אכן, הפרוקטוז מחליש את הסינפסות שבין הנוירונים במוח, וזה משפיע לרעה על יכולת הלמידה והזיכרון.
כולנו יודעים, שהמתוק מועיל למוח שלנו: צרכי האנרגיה שלו מסופקים לחלוטין על ידי הפחמימות. עם זאת, הניסויים שנערכו באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (ארה"ב) הראו, שסוכר יכול לא רק להועיל למוח, אלא גם להזיק. המדענים התמקדו בהשפעה של פרוקטוז על היכולת הקוגניטיבית של בעלי חיים. כמקור לפרוקטוז הם בחרו להשתמש בסירופ תירס. מוצר זה מכיל כמות גדולה של פרוקטוז ומשמש כממתיק זול בתעשיית המזון, תעשיית משקאות קלים, מזון לתינוקות, וכו'. על פי הסטטיסטיקה, אמריקאי ממוצע צורך יותר מ-18 ק"ג של הסירופ כזה בשנה.
לפני שהחוקרים התחילו להאכיל את עכברי הניסוי בסירופ פרוקטוז, הם אימנו אותם למצוא מוצא מן המבוך. לאחר שהחיות למדו איך לעבור את המבוך הם הופרדו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה מים עם סירופ, והקבוצה השנייה קיבלה אותו דבר אבל עם תוספת אומגה 3. נהוג להאמין, שחומצות שומן אלה מגנות על הסינפסות מפני נזק ובכך משפיעות באופן חיובי על תהליכי למידה וזיכרון. לאחר שישה שבועות, החוקרים החזירו את העכברים לאותו המבוך.
כפי שהתברר, מים עם פרוקטוז מאוד השפיעו על הזיכרון של בעלי החיים. העכברים לא זכרו את המבוך, בו לא כל כך מזמן היו, קשרים בין הנוירונים במוח נחלשו, והעברת אות מתא לתא הייתה הרבה יותר קשה.
והחיות אשר קיבלו פרוקטוז יחד עם אומגה 3 היו "במצב שכלי" מעולה – הם יכלו למצוא מוצא מן המבוך הרבה יותר מהר. את תוצאות הניסויים, החוקרים פרסמו ב-Journal of Physiology.
החוקרים מציינים, שאצל העכברים שקיבלו פרוקטוז בלבד, נראו סימנים של עמידות לאינסולין: תאי הגוף פשוט הפסיקו להרגיש את ההורמון. זה לא בהכרח מוביל לסוכרת, אבל על חילוף החומרים זה אכן משפיע. הנוירונים שמסרבים לאינסולין, מתחילים להשתמש בסוכר ללא יעילות, וזה בתורו משפיע על היכולת שלהם ליצור סינפסות חדשות ולשמור על הישנות.
מצד שני, אומגה מרככת את ההשפעה של פרוקטוז. לכן לאור השכיחות של תוספי פרוקטוז בתעשיית המזון, מוטב ומומלץ לקחת אומגה 3.
( לא ידוע מקור הכתבה - נשמח לדעת )