מנהג הכפרות
שאלה: האם יש לקיים את מנהג הכפרות בתרנגולים דוקא, או שטוב יותר לקיימו על ידי מעות בלבד (כסף)?
תשובה: נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות כפרות בערב יום הכפורים, לשחוט תרנגולים לכל בני הבית, ונוהגים ליקח תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית הזכרים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבנות הבית הנקבות. ובעת שמסובב התרנגול סביב לראש המתכפר, אומר, זה חליפתך זה תמורתך זה כפרתך, וכפי שנדפס במחזורים, וכשמסובב סביב עצמו יאמר, זה חליפתי וכו'. ומנהג זה נהגו לעשותו בעשרת ימי תשובה, כלומר אחר יום ראש השנה לפני יום הכפורים.
אלא שהרשב"א בתשובה (סימן שצה.) כתב, מנהג הכפרות שעושים בערבי יום כפור, מצאתיו מנהג פשוט בעירנו, עם עוד דברים שנראו בעיני שהם כדרכי האמורי, (דהיינו מנהג גויים), והרחקתי מנהג זה הרבה, וצויתי לבטלו, ואף ששמעתי שדבר זה נשאל לרב האי גאון, ואמר שכן נהגו, עם כל זה מנעתי המנהג. עד כאן. גם מרן השלחן ערוך כתב שיש למנוע מנהג זה, וכשיטת הרשב"א. וכן פסק גם בספר פרי חדש ועוד.
ומכל מקום מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב, שמכיון שכבר פשט מנהג זה, הן אצל עדות האשכנזים והן אצל עדות הספרדים, ומכיון שכך גם דעת הגאונים לקיים מנהג זה, וכן כתבו לקיים המנהג עוד רבים מגדולי הפוסקים, לכן הנח להם לישראל במנהגם. ובפרט שנוהגים ליתן הכפרות או דמיהן (דהיינו כסף כנגד מחיר עוף אחד), לעניים, ובזה יש מקום לומר שגם הרשב"א מודה להתיר, כיון שאינו דומה כל כך לדרכי האמורי, אלא שיש להזהר שתעשה שחיטת העוף כדת וכדין, על ידי שוחט מומחה וירא אלוקים. ומכל מקום ניתן גם לקיים מנהג הכפרות במעות שיסובב סביב ראש המתכפר ויאמר, זו חליפתך וכו', אלו המעות ילכו לצדקה ותכנס אתה לחיים טובים ולשלום, וכן היה נוהג במשך שנים מרן הרב שליט"א.
אלא שיש להוסיף בזה, כי רבותינו המקובלים הרבו בשבח מנהג הכפרות שנוהגים לעשותו בתרנגולים דוקא, כי יש בכך כפרה לנפש האדם הנקרא "גבר", כשם שהתרנגול נקרא "גבר", וגם רבינו קדוש ה' האר"י ז"ל כתב בשבח המנהג על ידי תרנגולים דוקא, ועל כן יש ענין גדול לנהוג במנהג הכפרות דוקא על ידי תרנגולים. וגם מרן רבינו הגדול שליט"א, אף שכאמור במשך שנים היה נוהג לקיים את מנהג הכפרות במעות בלבד, מכל מקום בערב יום הכפורים האחרון שינה ממנהגו בזה, וחזר לקיים את מנהג הכפרות בתרנגולים, וכן הורה לקרוביו, שנכון יותר לקיים את מנהג הכפרות בתרנגולים. ועל כן, מי שיש בידו לקיים את המנהג בתרנגולים, שאחר כך יועברו הם או דמיהן לעניים, רצוי מאד שיעשה כן לתועלת נפשו.
ואין צורך להזכיר את גודל איסור צער בעלי חיים, כמו שיש שאמרו בגמרא (בבא מציעא לב., ועי' שבת קנד. ובש"ע חו"מ סימן ערב) "צער בעלי חיים דאוריתא", שיש בזה איסור חמור מאד שמביא גם קטרוג גדול על האדם, ולכן יש להזהר מאד לנהוג כדת בעופות המובאים לקיום מנהג הכפרות, שלא יבאו לידי מיתה או צער בחינם. ולכן יש לקיים מנהג זה רק במקום בו הוא מקויים תחת השגחה כראוי, שתהיה גם השחיטה כדת, ושלא יעשו על תרנגול אחד כפרות כמה פעמים כדרך הרמאים. ואם אין אפשרות לקיים את המנהג בצורה נכונה, אין ספק שעדיף יותר לקיימו על ידי מעות בלבד ולא על ידי תרנגולים. וה' הטוב יכפר, ואחד המרבה ואחר הממעיט ובלבד שיכוין את לבו לאביו שבשמים.