עשרת הדיברות לנהיגת חורף
1. המכונית-
א. תקינות- בלמים, מגבים, מתיזים, מערכת חימום והפשרת אדים, גומיות על הדוושות (למניעת החלקה של נעליים רטובות).
ב. צמיגים- תפקיד החריצים הוא לנקז את המים ולמנוע ציפה (ע"ע) של הצמיג. עומק יעיל מינימאלי, 3 מ"מ. במידת הצורך, להחליף לחדשים.
ג. ניקיון- שמשות, חלונות ופנסים, קדמיים ואחוריים, למען תיראו ותראו.
2. נוחות הנהג-
א. לבוש- להוריד מעיל ולהישאר בלבוש נוח ולא מסורבל לטובת תנועה קלה.
ב. נעליים- שימו לב שבנעליים מגושמות וכבדות הרגש על הדוושות מופחת משמעותית. לחצו על דוושת הבנזין הרבה יותר בעדינות מהרגיל.
ג. טמפרטורה ואוורור- שימרו על טמפרטורה נעימה בחלל הרכב והימנעו מחימום יתר שעלול להרדים את הנהג. מומלץ לאותו עניין, להשאיר חלון אחד פתוח מעט כדי שייכנס אוויר טרי ומרענן.
3. שמירת מרחק-
al;color:#666666">א. מרחקי הבלימה בכביש רטוב, ארוכים בד"כ מאשר בכביש יבש ולכן יש לשמור מרחק כפול בעת הנהיגה בחורף.
ב. עליכם לשמור מרחק גם מהרכב שלפניכם וגם מהרכב שמאחוריכם. הימנעו ממצב שמישהו נוסע קרוב מידי מאחוריכם ופשוט תנו לו לעקוף. נכון שהוא יהיה אשם בתאונה, אך אתם עלולים להיפגע ולאבד זמן יקר וכסף בתיקון הרכב.
ג. עמידה ברמזור (או בתמרור עצור) בעלייה. קיימת סכנה שגלגלי הרכב שלפניכם יפרפרו בתחילת הנסיעה והוא ידרדר לאחור. שימרו מרחק של לפחות חצי מכונית מהרכב שלפניכם.
4. ראות-
א. בהרבה מקרים תנאי הראות בחורף קשים יותר (גשם, ערפל וכו') ולכן אתם עלולים להבחין במכשולים שונים כאשר אתם כבר קרובים אליהם. סעו יותר לאט כדי שתספיקו להגיב.
ב. בתנאי ראות קשים הנטייה של הנהג היא לאמץ את המבט ולכווץ את העיניים כדי לשפר את הראייה. פעולה זו מעייפת את העין ומהר מאוד מאבדים את המיקוד. ההמלצה שלי היא להשתמש במבט רך ועדין (החורף יכול להיות גם מאוד רומנטי...). פשוט הרפו את העיניים ותתפלאו להיווכח כמה טוב אתם רואים וגם תוכלו להתמיד בכך ככל שיידרש. כך נהגתי אני במרוצים והשיטה הוכיחה את עצמה.
5. החלקת חרטום בסיבוב (תת-היגוי)-
א. החרטום נוטה להרחיב את רדיוס הסיבוב והרכב פונה פחות משתכננתם. קורה כאשר המהירות גבוהה מידי ביחס לרדיוס הסיבוב ולתנאי האחיזה או בהאצה חזקה ו/או מוקדמת מידי לקראת היציאה מהסיבוב.
ב. האינסטינקט הנפוץ הוא לסובב עוד את ההגה. טעות, הרכב לא פונה מספיק בגלל היעדר אחיזה מספיקה בגלגלים הקדמיים ולא מכיוון שלא הפניתם מספיק את ההגה.
ג. הפתרון- העברת משקל לכיוון הגלגלים הקדמיים ע"י האטה. לעיתים מספיקה עזיבה החלטית של הגז, אך בד"כ יש צורך ואף מומלץ לעבור לברקס עדין יחסית. שימו לב, המעבר לברקס צריך להיות מהיר והחלטי בעוד הלחיצה עליו צריכה להיות עדינה יחסית (בניגוד לבלימת חירום, ע"ע).
6. החלקת זנב בסיבוב (היגוי-יתר)-
א. הזנב מאבד אחיזה, מחליק החוצה מהסיבוב והרכב פונה יותר משתכננתם.
עלול לקרות כשאר חסר אוויר בגלגלים האחוריים, כאשר אחד מהצמיגים האחוריים או שניהם שחוקים ו/או באיכות ירודה או כאשר אחד הגלגלים האחוריים עבר על קטע עם אחיזה נמוכה יותר (אבן, כתם שמן וכו').
אפשרות נוספת היא האצה (ע"ע) חזקה מידי בהילוך נמוך עם הנעה אחורית.
ב. האינסטינקט הנפוץ הוא לסובב את ההגה לכיוון ההחלקה (היגוי נגדי) ואצל חלק מהנהגים גם לתת גז. אגב, שיטה זו גם נלמדת בכמה מבתי הספר לנהיגה מתקדמת.
הבעיה בתגובה זו היא, שדרושה מיומנות גבוהה כדי לתקן את ההחלקה במדויק והקושי הולך וגובר ככל שהמהירות יותר גבוהה. הרבה מאוד תאונות חזיתיות נגרמו בגלל שאנשים ניסו לתקן היגוי יתר בעזרת היגוי נגדי וגז והגיעו מהר מאוד לנתיב הנגדי.
גם נהג שעובר השתלמויות תקופתיות מצליח לבצע את התיקון ברמה סבירה, אחרי
5-6 ניסיונות לפחות. על הכביש יש לנו רק ניסיון אחד...
ג. הפתרון- בלימה מהירה, החלטית וחזקה ברגע שאתם מרגישים שהחלק האחורי מתחיל להחליק. אני מדגיש, הבלימה צריכה בעוצמה מקסימאלית (בלימה חלשה מידי עלולה להחמיר המצב). הרכב ייעצר מהר יחסית ואיתו ההחלקה. כל שנותר לכם לעשות אחרי שנגמרה הדרמה, הוא להאיץ בעדינות ולהמשיך בנסיעה.
7. ציפה-
א. נגרמת כאשר נוסעים בשלולים עמוקה. החריצים שעל הצמיגים לא מספיקים לנקז את המים והצמיגים מאבדים את אחיזתם בכביש.
ב. הכי עדיף- להאט משמעותית לפני הכניסה לשלולית ולחצות אותה במהירות נמוכה.
ג. בכל מקרה יש לשמור על הגה ישר ככל האפשר. אם אתם נוהגים ברכב עם גיר ידני, לחצו על הקלאץ' תוך כדי ה"שייט".
ד. מיד ביציאה מהשלולית לחצו בעדינות על הבלמים למשך 2-3 שניות כדי לוודא שהצמיגים חזרו לאחוז בכביש וכדי לזרז את ניקוז המים מהחריצים.
8. האצה-
א. מכיוון שהאחיזה נמוכה, קיימת סכנה שהאצה חזקה תגרום לפרפור של הגלגלים המניעים ולאובדן אחיזה שלהם.
ב. תחילת נסיעה-
1) בגיר ידני, יש לזנק בטורים נמוכים.
2) בגיר אוטומטי, יש להשתמש בתוכנת שלג/גשם/קרח אם קיימת במכוניתכם.
3) בשניהם, יש ללחוץ בעדינות ובהדרגה של דוושת הגז.
ג. תוך כדי נסיעה- האיצו בעדינות ובהדרגה בכל מצב ובמיוחד ביציאה מסיבובים.
9. בחירת הילוכים-
א. מומלץ לנסוע בהילוכים גבוהים יחסית למה שאתם רגילים כאשר הכביש יבש.
נכון בעיקר בסיבובים ובעקומות אך גם בכל מצב אחר שבו אתם נוטים להוריד
הילוכים (בעליות למשל).
ב. במהירות נתונה, המנוע יסתובב בטורים יותר נמוכים ככל שההילוך יהיה גבוה יותר. בטורים נמוכים יש למנוע פחות מומנט ולכן הסכנה לאובדן אחיזה של הצמיגים ולכן להחלקה (סעיפים 6 ו-7 לעיל), נמוך יותר.
ג. לידיעתכם, במרוצים "רטובים" נוהגים "לקחת סיבובים" בהילוך אחד לפחות גבוה יותר בהשוואה לאותם סיבובים כאשר הכביש יבש.
10. בלימת חרום-
א. כל הכבוד על הסבלנות, סוף סוף הגענו לנושא שמעסיק את כולם והוא איך הכי נכון ויעיל לבלום בכביש רטוב.
ב. ובכן הבלימה הכי יעילה לכל מי שאינו מיומן ברמה של נהג מרוצים, היא בלימה בעוצמה מקסימאלית. הרכב יעצור במרחק הקצר ביותר עם תבלמו בהחלטיות ובשיא הכוח.
פמפום או כל שיטה "מתוחכמת" אחרת, יאריכו משמעותית את מרחק הבלימה.
ג. בלימת חרום כביש ישר-
1) עם ABS- אין בעיה. המערכת מונעת נעילת גלגלים.
2) ללא ABS- הגלגלים יינעלו והרכב ימשיך לבלום בכיוון הנסיעה המקורי. אם יש צורך להתחמק ממכשול, הרפו לכדי מחצית מעוצמת הבלימה לפני סיבוב ההגה. ישרו ההגה לאחר שהתחמקתם וחיזרו ללחוץ בעוצמה על הבלמים.
ד. בלימת חרום בסיבובים ובעקומות-
1) עם ABS- החרטום ירחיב מעט את רדיוס הסיבוב. הישארו בבלימה חזקה ובמידת הפניית ההגה שהייתם לפני הבלימה.
ללא ABS – לחצו על הבלמים בעוצמה חזקה, תת-מקסימאלית (בערך 70%). אם הגלגלים ננעלו, הרפו מעט מעוצמת הלחיצה עד שיחזרו להסתובב.