עשרת הטעויות הנפוצות בחשיבה האנושית

 

עשרת הטעויות הנפוצות בחשיבה האנושית

  המוח האנושי הוא דבר נפלא. ההכרה, תהליך החשיבה, מאפשרים לנו לעבד כמות גדולה של מידע במהירות. לדוגמא, כאשר אנו פותחים את עינינו, מוחנו מופצץ בים של מידע. אנחנו אומנם חושבים על משהו אחד, אבל ברקע המוח מריץ אלפי מחשבות בתת ההכרה. לצערנו ההכרה אינה מושלמת, וישנם מספר טעויות בשיפוט שאנו נוטים לבצע, אשר ידועות בתחום הפסיכולוגיה כהטיות קוגניטיביות. זה קורה לכולם בלי קשר לגיל, מין, השכלה, אינטליגנציה, או גורמים אחרים. חלק מהטיות אלו מוכרות וחלקן לא, אך כולן מעניינות. אנו בטוחים שכל אחד ימצא לפחות משהו אחד שקרה לו, וכך יזהה טעות כשהיא תקרה לו בעתיד.

כשל המהמר
כשל המהמר זה הנטייה לחשוב שסיכויים עתידיים מושפעים מאירועי עבר, כשבמציאות הם לא. סיכויים מסוימים, כגון הסיכוי לקבל "עץ" כשמטילים מטבע, הם תמיד אותו הדבר. הסיכוי לקבל "עץ" הוא 50%, וזה לא משנה אם קיבלת פלי במשך 10 הטלות רצופות, הסיכוי נשאר אותו הדבר. הנטייה לחשוב שהסיכויים משתנים, זו הטיה נפוצה, בעיקר כשמהמרים. למשל, כשמשחקים ברולטה. נאמר שארבעת הסיבובים האחרונים נפלו על שחור, זה חייב להיות אדום עכשיו נכון? טעות! הסיכויים לנחות על אדום הם עדיין 47.37% (18 מיקומים אדומים מתוך 38 מיקומים בכללי). זה אולי נשמע ברור מאליו, אך הטייה זו גורמת לאנשים רבים להפסיד כסף, מתוך מחשבה שהסיכויים משתנים.

הידיעה
הידיעה זו הנטייה של אנשים להתנהג בצורה שונה כשהם מודעים לעובדה שמסתכלים עליהם. ב 1920 נערך מחקר במפעל אשר בדק האם כמויות שונות של תאורה במפעל ישפיעו על רמת התועלתיות של העובדים. הממצאים הראו עליה חדה בתועלתיות כאשר כמויות האור שונו. לצערם כאשר נגמר הניסוי, ראו המנהלים במפעל שהתפוקה חזרה להיות כפי שהייתה לפני הניסוי. הסיבה לכך הייתה, שהשינוי בתפוקת העובדים לא נבע משינוי התאורה אלא מהסיבה הפשוטה, שהעובדים ידעו שצופים בהם. זה מדגים צורה מסוימת של הידיעה: כאשר אדם מסוים יודע שצופים בו, יש לו מוטיבציה לשנות את ההתנהגות שלו, בדרך כלל בשביל לגרום לעצמו להיראות יותר טוב. הידיעה, היא בעיה קשה במחקרים כיוון שזה יכול להטות את התוצאות, לכן צריך לדאוג שאוכלוסיית המחקר לא תדע שצופים בה.

פראידוליה
פראידוליה היא הטיה קוגניטיבית של המוח הגורמת לזהות תבניות מוכרות בתמונות ועצמים לא מוכרים, בעיקר מראה של פנים. בין הדוגמאות הידועות של פראידוליה קיימת הנטייה לראות פנים או דמויות בירח ובעננים. לראות עננים בצורת דינוזאורים וחיות אחרות, או לשמוע הודעות מיוחדות כשמריצים שיר אחורה, אלו דוגמאות נפוצות לפראידוליה. התפיסה הרווחת היא שמה שמניע את הדמיון הוא טבעי לחלוטין, אין לכך משמעות מכוונת, המשמעות נמצאת בתפיסתו של המתבונן.
עובדה מעניינת: מבחן כתמי הדיו של רורשך פותח מתוך כוונה להשתמש בפראידוליה בכדי לנסות ולצוטט למצבם הנפשי של בני אדם. במבחנים מראים תמונות מעורפלות ומבקשים מהאנשים לתאר מה הם רואים בתמונות. התגובות של האנשים מנותחות על מנת לחדור למחשבות הנסתרות של הנבחנים.

נבואות שמגשימות את עצמן
נבואות שמגשימות את עצמן, עוסקות בהתנהגויות שמשיגות תוצאות המאשרות גישה מסוימת. לדוגמא, כשאני מאמין שלא ילך לי בלימודים, אני אוטומטית גורם לעצמי לוותר ופחות להתאמץ, ומה שקורה בסוף הוא שבאמת לא ילך לי בלימודים. דוגמא נוספת היא במערכות יחסים, אני מאמין שמערכת היחסים שלי עם מישהו במצב לא טוב, ואז אני מתחיל להתנהג אחרת, תוך התעלמות מהרגשות. בעקבות אותם מעשים, אני גורם לכך שמערכת היחסים באמת תיכשל. זהו כלי חזק מאד שפסיכולוגים רבים עושים בו שימוש- הם שותלים רעיון במוחך כך שבסופו של דבר הוא קורה רק בגלל שאתה מאמין שיקרה.
עובדה מעניינת: מיתון כלכלי הוא נבואה שמגשימה עצמה. מכיוון שהתחזיות למיתון בדרך כלל מגיעות כ- 6 חודשים לפני שבאמת יש מיתון, ואז אמצעי התקשורת עוזרים להצית את האש, הציבור נכנס לפאניקה ומתחיל בשרשרת פעולות שבסופו של דבר מובילות למיתון באמת.

אפקט ההילה
אפקט ההילה זה הנטייה להחיל תכונות שליליות או חיוביות על אדם מסוים, ובכך לקבל רושם מוטעה, היות ואנו מסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. דעה קדומה זו קוראת הרבה בהערכת עובדים. נאמר שיש לי עובד שכבר שלושה ימים מאחר לעבודה, אני שמתי לב לזה ומבחינתי אותו עובד הוא עצלן ולא איכפת לו ממקום העבודה. יכולות להיות סיבות רבות לאיחורים שלו, יכול להיות שיש לו בעיות עם הרכב, הבייביסיטר לא הגיעה, או שהיו פקקים לא צפויים. הבעיה היא שבגלל היבט שלילי אחד, שייתכן שהוא אפילו לא בשליטתו של העובד, הנחתי שהוא עובד גרוע.
עובדה מעניינת: הסטריאוטיפים של משיכה גופנית הוא כשאנשים מניחים שאנשים שנראים טוב, אוחזים בנוסף בתכונות חברתיות נחשקות כגון: אושר, הצלחה ואינטליגנציה. זה הופך להיות נבואה שמגשימה את עצמה, כאשר אנשים שנראים טוב, מקבלים עדיפות ביחס מהסביבה, אפשרויות בודה רבות, ואפילו משכורות גבוהות יותר.

אפקט פלצבו
אפקט פלצבו מתרחש כאשר חומר "דמה" ללא השפעות, אשר מאמינים שיש לו השפעות, מביא את התוצאות הרצויות. זה נפוץ בעיקר בתרופות, אפקט פלצבו נצפה כאשר אנשים שקיבלו טבליות סוכר  דיווחו על שיפור אמיתי במחלה. פלצבו עדיין בגדר תעלומה מדעית. ישנה תיאוריה הגורסת שפלצבו גורם ל"אפקט התקווה", (במקרה של אי-ודאות, ציפייה היא מה שסביר להניח שיקרה) האנשים מצפים מהכדורים שירפאו את המחלה, אז הם מרגישים בריאים. עם זאת, זה לא מסביר כיצד הכדורים חסרי ההשפעה הפחיתו את הסימפטומים של המחלה.
עובדה מעניינת: המונח "פלצבו" משמש כאשר התוצאות חיוביות, מתי שהתוצאות שליליות או מזיקות  המונח הוא "נוסבו".

הסלמת המחויבות
הסלמת המחויבות היא הנטייה של האנשים להמשיך לתמוך במאמצים שנכשלו בעבר. עם כל ההחלטות שאנשים צריכים לקבל, זה בלתי נמנע שיהיו כמה לא מוצלחות. כמובן, הדבר ההגיוני שצריך לעשות במקרים כאלה, זה לשנות את ההחלטה ולנסות להחזיר דברים לקדמותם. עם זאת, לפעמים אנשים מרגישים מחויבים לא רק להחלטה שלהם, אלא להשקעה שלהם באותה החלטה. לדוגמה, נניח ואתם משקיעים מחצית מחסכונות חייכם בשביל לפתוח עסק. אחרי חצי שנה, זה ברור שהעסק לא מוצלח. הדבר ההגיוני שצריך לעשות הוא "לצמצם נזקים" ולסגור את העסק. בכל זאת, אתם מרגישים מחויבים לעסק ואפילו תשקיעו עוד כסף בתקווה שהכסף שהזרמתם יהפוך את העסק לרווחי.

הנחה היפרבולית
הנחה היפרבולית היא הנטייה של האנשים להעדיף  לקבל תשלום מועט ומיידי על פני תשלום גדול יותר, אך במועד מאוחר יותר. הרבה מחקרים נערכו בנושא קבלת החלטות, והרבה גורמים תורמים לתהליך קבלת ההחלטות. אחד הממצאים המעניינים הוא שעיכוב בזמן הוא הגורם הגדול ביותר לבחירת אלטרנטיבה. לדוגמא, רוב האנשים יעדיפו לקבל 20 ש"ח היום מאשר 100 ש"ח בעוד שנה.

עשיית ההיפך ממה שנאמר לנו
עשיית "דווקא", זה הדחף לעשות ההיפך ממה שמישהו רוצה שנעשה, רק כדי להוכיח לעצמנו שיש לנו את חופש הבחירה. זה נפוץ בעיקר בבני נוער מרדנים, אבל כל ניסיון להתנגד לסמכות מסוימת שמנסה להגביל לנו את חופש הבחירה או הפעולה נחשב כ-"עשיית ההיפך ממה שנאמר לנו". אנשים לא חשים צורך מסוים לבצע את זה, אך העובדה שזה אסור גורמת להם לרצות לעשות את זה.
עובדה מעניינת: "פסיכולוגיה הפוכה" מנסה להשפיע על אנשים כך שיעשו ההיפך ממה שנאמר להם. תגידו למישהו (במיוחד לילדים) שיעשה את ההיפך ממה שאתם באמת רוצים שיעשה והוא יתמרד ויעשה את מה שבאמת רציתם.

מנטליות העדר
מנטאליות העדר היא נטייתם של אנשים לאמץ ולעקוב אחר התנהגות הרוב על-מנת להרגיש בטוחים יותר ולהימנע מעימותים. הצורה הנפוצה והמוכרת ביותר שלה היא לחץ חברתי. מנטאליות העדר מסבירה למה טרנדים חולפים כ"כ נפוצים. בגדים, מכוניות, תחביבים, כל מה שצריך זה קבוצת אנשים שיאהבו משהו מסוים והשאר כבר יצטרפו אחרי כולם.