עבודה, קריירה ושוק העבודה והפנסיה

08:38 |  03.11.2006   גיא רולניק       
                       
אמא לא דיברה איתך על "קריירה" כמובן.

שהרי פעם הילד או הילדה היו צריכים "פרנסה" ראויה, אחרי זה דיברו על "מקצוע" טוב, ורק בשנים האחרונות התגנב לו בהדרגה הביטוי "קריירה" לשיח הישראלי. סביר למ5המקצוע הזה לא מבטיח לך ביטחון תעסוקתי או שכר גבוה.

אמא בכלל לא סיפרה לך, שבעידן המודרני מעטים הם "המקצועות" שמהווים ביטוח לכל החיים לפרנסה; שהעולם משתנה במהירות ומי שלא רץ קדימה כל הזמן נותר מאחור. היא לא סיפרה לך על הודו וסין שמצמיחות מאות אלפי מהנדסים מוכשרים מדי שנה, ועל האינטרנט שהורס חברות קיימות ומרים חברות חדשות.

2 אמא לא סיפרה לך על המהירות העצומה שבה יתרחבו פערי השכר במשק: המעולים, המקושרים והאגרסיווים גורפים שכר הגבוה פי 4,3,2 וגם פי 10 מחבריהם לענף; הטובים מתפרנסים היטב; והבינוניים שורדים.

כך, למשל, אמא לא ידעה שבעולם ההיי-טק יש הרבה סוגים של מהנדסים: אלה שנחשבים ל"קומודיטיז" - סחורה עם מחיר קבוע שעולה ויורד בהתאם לתנאי השוק - ועל אף שהשכנים אומרים ש"הם מההיי-טק", המציאות העגומה היא שיכולת הבחירה והמו"מ שלהם נמוכה מאוד; מנגד ישנם אלה שנמצאים בנישות הנכונות של השוק, עם יכולות מיוחדות, ולהם יש שליטה מסוימת על הקריירה שלהם.

3 אמא לא ידעה להכין אותך לעידן שבו תוצף מדי יום בסיפורים על הצלחות כלכליות מדהימות של מנהלים ויזמים סביבך. לתקופה שבה בכל בוקר תפתחו עיתון ותגלו כיצד שכירים בכירים ויזמים מרוויחים סכומי עתק בלתי נתפשים במהירות עצומה. אמא לא הכינה אותך לעידן שבו יש פערים כה גדולים בין המצליחים לבין הבינוניים, בין נוטלי הסיכונים לזהירים.

4 אמא אמרה לך שצריך להתקדם. היא רק לא ידעה שעולם העסקים השתנה, שהמהירות בה חברות מחליפות מודלים עסקיים, בעלות והנהלות היא שטנית. כמובן שככל שעולים בהיררכיה הארגונית המשחק הופך למסוכן ואכזרי יותר ויותר, ושום מנהל - כישרוני ככל שיהיה - אינו חסין מפני השינויים המהירים בעולם העסקים.

אמא לא סיפרה לך על "בית הקברות למנהלים" - המקום שאליו הולכים מדי שנה מאות מנכ"לים וסמנכ"לים בארגונים שעוברים שינויים עסקיים מהירים, כמו העברת בעלות, שינוי מנכ"ל או קריסה עסקית מהירה. היא לא סיפרה לך שעל כל משרה ניהולית יש עשרות קופצים, ושהמנהלים הצעירים נושפים בעורפם של המבוגרים יותר כל הזמן.

5 אמא אמרה לך שבמגזר הציבורי השכר נמוך, אבל יש קביעות וביטחון תעסוקתי. היא לא סיפרה לך, ואולי לא הבינה - כמו רבים שסיימו את האוניברסיטה ומיהרו למגזר העסקי - שדווקא במגזר הציבורי יש עשרות אלפי עובדים שנהנים מסידורי שכר ופנסיה תקציבית נדיבים, שהופכים את חבילת השכר שלהם לטובה הרבה יותר ממה שמציע כל ג'וב במגזר הפרטי.

אמא לא סיפרה לך על הפנסיות וההטבות במערכת הביטחון, בבנק ישראל, במונופולים וברבות מהרשויות והגופים הציבוריים. היא לא סיפרה לך שמנהלים בגופים אלה מגיעים לעתים בגיל 50 ,45 או 55 לחבילות פנסיות בשווי כפול ומשולש מאלה שמקבלים מקביליהם במגזר העסקי.

היום זה כמובן כבר מאוחר מדי בשבילך, אם בחרת בקריירה במגזר העסקי: קשה מאוד להצטרף לאליטה של המגזר הציבורי, ותנאי הפנסיה שיהיו לפורשים שם בעתיד יהיו שונים דרמטית מאלה שנהוגים שם כיום.

6 אמא לא דיברה איתך בכלל על חיסכון לפנסיה. כאשר היא היתה בגילך הפנסיה בישראל היתה מולאמת כולה, וגירעונות העתק שנצברו בשקט בקרנות הפנסיה לא הדאיגו אף אחד. הביטחון התעסוקתי ורשת הביטחון הממשלתית הפכו בעבר את החיסכון לפרישה לתחום לא קיים.

אמא לא סיפרה לך שהעידן הזה נגמר, ושהיום צריך להתחיל לחסוך בגיל צעיר מאוד, אם רוצים להגיע לפנסיה סבירה ומביאים בחשבון את הסיכונים הרבים שבמסלול הקריירה שלך, כמו העלייה בתוחלת החיים ובעלויות המחיה בגיל הפרישה. אמא לא הסבירה לך שזה תפקידך הבלעדי לדאוג ליכולת שלך לשמור על רמת חייך בגיל מבוגר או לפחות להתקיים בכבוד - כי הממשלה לא תהיה שם בשבילך.

7 אמא לא סיפרה לך על ריבית דריבית ובוודאי לא על דמי ניהול באפיקי חיסכון ארוכי טווח. בעולם של פעם הפנסיה התקציבית או הצוברת נקבעה לפי השכר האחרון שלך, והשאלה - מהי התשואה המצטברת של תיק ההשקעות הפנסיוני שלך - לא היתה קיימת.

אמא לא יודעת, ויועצי ההשקעות גם הם לא ששים לספר לך, שבחיסכון ארוך הטווח שלך לפנסיה, הפרשים "קטנים" של 2% ,1% או 3% בתשואה השנתית מצטברים לסכומים של מאות אלפי שקלים או מאות אלפי דולרים (תלוי בשכר), על פני תקופות חיסכון של 30 ו-40 שנה. איש לא מגלה לך שההימנעות שלך מהתעמקות במכשירי הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח שאתה בוחר לעצמך היום יכולה לעלות לך בסכומי עתק ביום שבו תפסיק לעבוד. ועל מועד היום הזה (ראו סעיפים קודמים) - לא תשלטו כנראה.

8 אמא אמרה לכם שאתם חייבים לקחת משכנתא ולקנות דירה, ושאסור "לזרוק" כסף על שכירות. היא סיפרה לכם איך מחירי הדירות בישראל הכפילו, שילשו וריבעו את עצמם, על הדירה/מגרש שסבא/סבתא קנו. היא אמרה שבמדינה קטנה כמו ישראל, עם שטח נתון, המחירים רק ימשיכו ויעלו ואסור לכם לחכות.

אמא לא הביאה בחשבון עשור כמו 2005-'95, שבו מחירי הדירות והבתים בישראל עמדו במקום במונחים ריאליים, בעוד שאפיקי השקעה אחרים עלו.

היא לא שיערה בנפשה שעשרות אלפי זוגות צעירים שרכשו נדל"ן בעשור הזה ימצאו עצמם כיום עם משכנתאות ענק שרק תופחות, ומחירי נכסים שעומדים במקום זמן רב.

היא לא סיפרה לכם שמול הכסף ש"נזרק" על שכר דירה, יש לפעמים ריבית משכנתא יקרה, וכי כל החישובים על כך שחייבים לקנות נדל"ן, מניחים שמחירי הדירות והבתים ימשיכו לעלות ולעלות ולעלות - מה שכבר לא קורה כאן בשנים האחרונות.

9 אמא לא סיפרה לכם שאחרי שהפרנסה תהפוך "לקריירה", יהיו עוד הרבה מושגים שישתנו בחייכם הכלכליים ובסגנון החיים שלכם בכלל; היא לא סיפרה לכם ש"הקניות" ייעלמו - ואת מקומם תחליף צריכה. היא גם לא סיפרה לכם שהצריכה תהפוך באמצעות זריקות-אשראי-צרכני לצריכה מטורפת, ושיחד עם "הקריירה" תפתחו גם "קריירה" בתחום הצריכה.

10 אמא לא סיפרה לכם ש"קריירה", בניגוד לעבודה, כוללת סיכון מקצועי נוסף - פגיעה בקשר עם בני הזוג והילדים. היא לא סיפרה לך שיום אחד הקריירה שלך יכולה לפטר אותך. זה תמיד מגיע ברגע לא צפוי, ואז כאשר תשובו הביתה ותחפשו קצת שקט ושלווה - הם לא יחכו שם. אולי אמא תחכה לך.