מכתב ליבשת אירופה בוקר טוב אירופה! שלום לך יבשת יקרה. כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב לך כמה מילים, בתור שכן
מכתב ליבשת אירופה
בוקר טוב אירופה!
שלום לך יבשת יקרה. כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב לך כמה מילים, בתור שכן קרוב, כאן מהמזרח התיכון, בתור מי שאוהב לטייל בנופייך היפים, ובתור מי שהוריו וכל שורשיו ושורשי עמו נמצאים ונטועים אי שם ברחבי היבשת.
בסך הכול היית לנו לבית במשך אלפי שנים, וביתר נוכחות באלף השנים האחרונות. ידענו ימים יפים של שכנות טובה, שגשוג כלכלי תרבותי ורוחני, ושותפות בחיינו ביבשת, כמו שגם ידענו, ועוד איך ידענו, גם ימים קשים של שנאה, גירושים, השפלות ועלילות.
איכשהו שרדנו. גם אנחנו וגם את. לצערנו ולבושתך, את הרומן שלנו איתך, יבשת יקרה, לא אנחנו בחרנו לסיים. יכולנו לחיות בשכנות טובה ובשיתוף פעולה עוד שנים רבות, אלא שמטעמים השמורים עימך בחרת לסיים ולחסל את השותפות הזו - תרתי משמע. על אדמתך נרקמה התוכנית, על אדמתך נבנו המחנות, על אדמתך נעו הרכבות, על אדמתך נחפרו הקברים, אל נהרותייך זרם הדם, ותוך זמן קצר גדעת נוכחות יהודית משמעותית של אלף שנה. מיליוני אזרחים יהודים נאמנים חיסלת וגירשת מתוכך. חיסלת לא רק את חייהם, אלא את כל תרומתם לתרבות, לכלכלה, לאמנות, לרוח, לאקדמיה, לספרות, לרפואה, להשכלה, למסחר, לבנקאות, ולחיים בכלל.
כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב לך, ולא יצא. אלא שהשבוע, לאחר שראיתי שני דברים - החלטתי שאני ממש חייב להגיד לך כמה מילים.
האחד, ראיתי דוחות של כל מיני מומחים מתחום הדמוגרפיה, הסוציולוגיה וכדומה, הטוענים שתוך שנים ספורות, את אירופה, הופכת להיות מוסלמית. בחלק ממדינות אירופה כבר עכשיו חמישים אחוז מהלידות הן של מוסלמים. אם נוסיף לזה את מיעוט הילודה של האירופאים שאינם מוסלמים ואת נתוני ההגירה, לא ירחק היום - יש אומרים תוך 10-20 שנה - שאת אירופה הלבנה והנוצרית, תהפכי להיות יבשת מוסלמית.
נכון שאת מנסה להילחם בקרבות מאסף נגד התופעה - נגד המסגדים בשוויץ, נגד הרעלות של הנשים בצרפת, נגד ההגירה, ועוד כל מיני דברים בקטנה, אבל גם את יודעת שאת הרכבת הזו אי-אפשר לעצור. במרכז לונדון הייתה תוכנית לבנות את המסגד הגדול ביותר בעולם, ואף אחד לא יצליח לאסור על האישה המוסלמית לעטות את הרעלה. נשות אירופה הליברליות והנאורות, החשופות והמתירניות, יודעות היטב שעוד עשוי להגיע יום שהאיסלאם הקיצוני יצבור כוח והחגיגה הזו תיגמר.
השני, ראיתי גם את אזהרת המסע של מדינות רבות המזהירות את תושביהן מאירופה, מפחד הטרור. וכבר אמר מי שאמר (ולאו דווקא יהודי) שנכון שלא כל המוסלמים טרוריסטים, אבל משום מה כל (או רוב...) הטרוריסטים הם מוסלמים.
לאט לאט יבשת שכנה ויקרה את מתחילה להבין עם מי יש לך עסק. איזו דת ואיזו תרבות מביא עמו האיסלאם הקיצוני. פתאום את מגלה מהי שנאה ומהי תרבות של שאהידים, מהם חוסר סובלנות וחוסר פתיחות, מהם ניכור לדמוקרטיה אמיתית ולזכויות אדם ואישה.
פתאום האיסלאם הקיצוני נתקע לאירופה בגרון. לא להקיא ולא לבלוע. אי-אפשר להקיא כי זה מיד גזענות וזכויות אדם וכל הבלה-בלה הרגיל, אבל גם אי אפשר לבלוע, כי התרבות האירופאית הלבנה הדמוקרטית הליברלית והנוצרית לא יכולה להכיל אלמנטים כה קיצוניים של תרבות ודת. זה ייגמר בפיצוץ. תרתי משמע.
נחוצה תיבה
יבשת יקרה, אין ואקום בעולם. גירשת וחיסלת אותנו, וקיבלת במקום את העולם המוסלמי. בהתחלה זה היה לך נחמד, קצת אווירה ים-תיכונית, קצת אוריינטליות, קצת משב רוח מזרחי, אלא שעם זה הגיעה גם הסופה של האיסלאם הקיצוני, שמאיים לשטוף אותך שכנתנו היקרה.
עכשיו את מתחילה לאכול את מה שבישלת. פתאום את מוצאת נשים ברעלות, קנאות בעיניים ומסגדים תחת כל עץ רענן. פתאום צריך להתמודד עם ילודה, תרבות בעלת סממנים קיצוניים, טרור ואלימות שאותם טיפחת ומהם התעלמת. לא תוכלי להכחיש עוד זמן רב. העימות כבר פה. אנחנו, לצערנו, כבר מומחים בזה, למרות שגם אצלנו לא חסרים הנאיבים והצדקנים.
בפעם הראשונה כשבורא העולם החליט להחריב את עולמו כתוצאה מהתנהגות ברואיו, הוא הסכים לתת לאנושות צ'אנס נוסף, מועד ב'. הוא ביקש מנוח להיכנס אל התיבה כדי לנסות ולייצר גרעין ויסוד חדש לעולם, גרעין שאולי תצא ממנו אנושות ראויה יותר. התיבה הייתה הסיכוי של העולם, המקלט לרגע.
האם תשכילי אירופה היקרה להכין לך מבעוד יום תיבת נוח פיזית ותרבותית כדי לשרוד ולשמר את עצמך? או שמא הכוחנות, השחצנות והצביעות לא יאפשרו לך להודות באסון שהמטת על עצמך במו ידייך, ובעצם את היום יבשת שחיה על זמן שאול?