למה הילד לא אוכל?
אם ילדים לא אוכלים, אנחנו הולכים על כל טריק אפשרי, כדי להכריח אותם לאכול.
- "קדימה, תאכל כפית עבור אמא, כפית עבור אבא..." - ככלל, המילים האלה הם חסרי תועלת, ושוב אנחה מסתכלים בעצב על הילד האהוב שלנו, שמרחיק בגועל את הצלחת עם האוכל הטעים והמזין. כאשר הילד לא אוכל, זה מדאיג מאוד את ההורים.
- "לילד שלי אין בכלל תיאבון" - אנחנו מתלוננים לחברה בטלפון.
- "היום שוב, לא אכל שום דבר" - אנחנו מודיעים לסבתו כשהיא רק נכנסת אלינו לבית.
- "כל היום יושב רעב" – הדבר הראשון ששומעים בעלינו כשהם חוזרים מהעבודה.
משפט נוסף הוא של הילד:
- "לא רוצה לאכול" -נשמע לכל אמא כמעט כטרגדיה, והיא אפילו לא חושבת על זה שדווקא היא עשתה מאמצים גדולים כדי להבטיח שהילד יסרב לאכול.
אין ספק, אמהות רבות זועמות עכשיו:
- "אין מצב! אני עושה הכל בשבילו, בכל פעם אני מבשלת משהו טעים במיוחד בשבילו, אבל הוא אפילו לא רוצה להסתכל בצלחת!"
הכל נכון, אבל תשאלו כל גננת - מי מהילדים לא אוכל טוב, ומי לעתים קרובות מסרב לאכול במהלך ארוחת הצהריים, אחרי שהייה ארוכה בחוץ ואחרי משחקים פעילים?
כנראה תקבלו תשובה כמו: רק אלה שההורים דאגו מראש לשים בבוקר בתיק הגן עוגיות וסוכריות. אמא וסבתא חושבות שטוב אם לפחות את זה הוא יאכל אם יהיה רעב. וכתוצאה מכך - הילד מסרב לאכול בזמן ארוחת הצהריים.
והנה דבר שמכיר כל הורה: כאשר יוצאים לטייל, אמא מלבישה את הילד ולוקחת איתם לטיול אוכל, למקרה שהילד יהיה רעב. זוהי אחת הסיבות השכיחות לכך שילדים אינם אוכלים. ובכן, כמובן, במוקדם או במאוחר, הילד ירצה לאכול. ובמקרה הזה, אל תקלקלו את התיאבון שלו בפרוסות או וופלים שהבאתם מהבית, אלא תקחו אותו הביתה ותאכילו בארוחה שלמה.
לעתים קרובות אנו רואים ילדים שמסתובבים כמעט כל היום עם עוגיות, קרקרים או במבה ביד. עם עוגיות ביד, הם הולכים, לשחק, נוסעים בעגלה, ואפילו נרדמים. אמא פשוט לא יכולה לראות ילד בלי אוכל ביד, וכמובן שמה בידו לפחות חתיכת לחמניה.
הרצון הטוב שלכן לספק לילד מזון במשך כל היום, עושה פעולה הפוכה: הילד מסרב לאכול ארוחות.
כמות גדולה של ממתקים שילדים אוכלים בזמן משחקים – מייבשים וגורמים צמא חמור, ואחרי המשחקים הילד מבקש לשתות. ואם ילד שותה כוס מים לפני הארוחה, הוא יתמלא ולא ירצה לאכול.
אז נסו בכל מקרה לא לתת לשתות לילד ישר לפני הארוחה. שיחכה קצת בזמן שהוא שוטף ידיים. ותשתדלו שאת הארוחה יתחיל מרק - הוא נוזלי ומזין, ובהחלט יטפל בצמא.
אם ילד מבקש לשתות בזמן הטיול או המשחק, כמובן אפשר לתת לו לשתות כוס מיץ או מים, אבל תשתדלו שזה לא יהיה לכראת סוף הטיול.
אל תשכחו שהקיבה של הילד עדיין קטנה מאוד, והוא צריך לאכול פחות מאשר מבוגרים. בנוסף, במהלך שנות הגן, כמעט לכל ילד יש בעיות עם תיאבון, במיוחד אם זה ילד שלא הולך לגן, שבו יש משמעת עם האוכל ומנות אוכל מותאמות לגיל.
בנוסף, הילד שולט בנו, בלי שאנחנו יודעים זאת. לאמא יש אינסטינקט - לבצע את כל מה שילד דורש. ואם נכנסים עם הילד לחנות, אין זה סביר שתוכלו להיזכר שערב בסכום שבזבזתם על ממתקים שהוא ביקש.
סוכריות על מקל, ביצי הפתעה, שוקולד, מסטיקים, סוכריות לעיסה, שוקולד - כל זה מושך אליו את הילדים, ואנחנו בהחלט לא יכולים להתנגד לבקשות שלהם.
אנחנו חושבים: - "המסתיק לא עולה יקר, יותר טוב לתתלו אותא, שלא יתבכיין...". ואז אנו מופתעים שהילד מסרב לאכול.
חשוב לדעת שרק סוכריה אחת שניתנה בזמן הלא נכון – יכולה לקלקל לילד את התיאבון לכל היום. ואם חוזרים על זה כל יום - "לא לאכול" הופך להרגל, והתוצאה מכך נפגעת מערכת העיכול.
אתם בעצמכם יכולים לא לדעת שהילד לא אוכל מרק בגלל שהוא אכל ממתק.
יש גם קטגוריה של ילדים המסרבים לאכול בגלל העקשנות או התנגדות "דווקא" . ילד כזה לא אוכל, ואומר:
- "אני לא אשב בשולחן!" - כאשר המשפחה מתכוננת לשבת לאכול ארוחת ערב.
כך בגן, בסביבה של ילדים אחרים, הם לגמרי שוכחים מההרגל העיקש שלהם לפני ארוחות, כי שם יש סביבה שונה לחלוטין, כי אינם מושכים תשומת לב בעקשנות כזאת. אבל ברגע שמוצאים את עצמם בבית,עם אמא ואבא – זה מתחיל מחדש. ילד יכול לעשות בבית להורים טרור אמיתי.
כך, בהתנהגות שלו, הילד מסמן למבוגרים שמשהו לא בסדר. בזה שהילד אינו אוכל, הוא מנסה להודיע לכם שאתם עושים משהו לא נכון בקשר ביניכם. בכל מקרה, אם הילד מסרב לאכול, מבוגרים צריכים, בראש ובראשונה, לברר את הסיבה . ובשום פנים, אסור להכריח את הילד לאכול בכח. זה גורם לטראומה נפשית קשה וגועל מאוכל אצל הילד.