איך להימנע מסכסוכים עם ההורים?
"אמא, אבא" - אומר הילד הקטן בפעם הראשונה בחייו... הוא רואה איך החיוך מאיר את פניהם של הוריו ומבין כמה אושר הוא מביא להם ועד כמה הם אוהבים אותו. כן, בהחלט, הרבה רגשות טמונים במילים אלה! ההורים – הם האנשים הקרובים והיקרים ביותר, אותם אנו תמיד נאהב, ואשר יאהבו אותנו ללא קשר לגיל ולנסיבות.
החל מהלידה, הורינו מגנים עלינו, מטפלים בנו, מטפחים אותנו, שומרים על בריאותינו ויוצרים את התנאים הטובים ביותר בשבילנו. אם הילד עצוב או משועמם, אם מישהו העליב אותו או שהוא נפל ונפצע – הראשונים שיבואו לעזרתו הם ההורים שלו, אשר ינחמו וירגיעו אותו.
קונפליקטים בתקשורת עם ההורים:
השנים עוברים, התינוק הולך לגן ואחר כך לבית ספר, וכל יום הוא נהיה יותר ויותר בוגר ועצמאי. והכי חשוב, הוא בצורה לא מורגשת מתחיל להתרחק מהוריו וכבר לא משתף אותם בכל הסודות והבעיות שלו, ומבקש עזרה ועצה במקרים מאוד נדירים. כן, הילד הופך לנער עם בעיות אישיות של חשיבות, של דעה אישית, ועם רצון להוט להתבלט בקרב בני גילו בכל דרך אפשרית. התקופה הזו היא אחת הקשות ביותר עבור אינטראקציה בין ההורים והילדים.
אדם בגיל ההתבגרות חושב שהוא עצמאי למדי, ותמיכה של אימא ואבא כבר לא כל כך חשובה. אך במציאות הכל לא כל כך פשוט. ההורים עדיין מגנים על הילד, הן מבחינה גופנית והן מבחינה רגשית, הוא חי על חשבונם , הם פותרים את רוב בעיותיו ולוקחים חלק פעיל בתכנון עתידו. לכן, יש להם זכות לדרוש מהבן או מהבת שלהם תמורה מסוימת בצורה של התנהגות טובה (ציונים טובים בבית הספר, היעדרות הרגלים רעים, כבוד, ביצוע של הוראות מסוימות.).
אבל לפעמים ההורים נוטים לשים את ילדיהם במסגרת נוקשה מדי. במקרים כאלה, מתעוררים קונפליקטים.
אז איך להתנהג כמו שצריך, כדי שתקשורת עם ההורים לא תהפוך להאשמות והצקות הדדיות?
1. לכבד את ההורים - זהו חלק בלתי נפרד מהיחסים, שבלעדיו לא תוכלו להתקדם. צריך לכבד כל החלטה של ההורים, גם אם היא נראית לכם לא הוגנת. כמובן, אין זה אומר שצריך לבצע הכל ללא שאלות. אתם יכולים וצריכים להביע את דעתכם. אבל אנו ממליצים להתחיל את המשפט בו אתם רוצים להביע את חוסר שביעות הרצון מההחלטה של ההורה במילים: "אני מכבד את ההחלטה שלך, אבל אני רוצה לומר ש ...". ותאמינו, כך תגדילו את הסיכויים שההורים כן יקשיבו לכם.
2. להכיר בטעויות שלכם. כולנו לומדים מהטעויות שלנו. אבל לפעמים מאוד קשה להכיר בטעות ולהגיד "כן, טעיתי". אם אתם רוצים להראות להורים, שאתם באמת בוגרים ואחראים – אל תפחדו להודות בטעויות שלכם.
3. פתיחות וחברותיות. נסו כמה שיותר לתקשר עם ההורים. ספרו להם על החברים שלכם, על התחביבים, התוכניות לעתיד, על האהבה ובכלל על כל מה שקורה בחייכם ומסביבכם בתקופה זו. כמה שיותר מידע יהיה בידיהם של ההורים שלכם, כך האמון שלהם בכם יגדל, וכתוצאה מכך יהיו הרבה פחות מסגרות, כמו: "אל תלכו לשם", "אל תעשו את זה", "אז תדברו איתם" ו- "תחזרו הביתה עד שעה 9".
4. נימוס וטקט. "הנימוס מוליד נימוס", לכן החל מגיל צעיר, צריך ללמד את הילדים תקשורת מנומסת לא רק עם בני משפחתם, אלא עם אנשים בכלל. אבל לפעמים יסודות התקשורת האלו נשכחים. וזה בתורו הופך לבעיה רצינית ביחסים עם ההורים.
גם אם אתם חושבים שההורים שלכם לא צודקים, ואתם רוצים להוכיח להם את זה, עדיף להתחיל עם המשפט: "אני רוצה להסביר את נקודת המבט שלי" או "יש לי חוות דעת אחרת, אשמח אם הקשיבו לי" וכד'. ותמיד תגידו את זה בטון המתאים, מבלי להרים את הקול שלכם ומבלי לנופף בידיים. במקרה זה, ההורים יקשיבו לכם ודעתכם תתקבל ביותר רצינות.
5. חילופי תפקידים. במצב של עימות, תנסו בראש להתחלף במקומות עם הוריכם. ואז אולי נקודת המבט של הוריכם תתחיל להיות יותר ברורה. וזה יהיה צעד ראשון לקראת השלום. תציעו גם להורים שלכם "לעמוד במקום שלכם", כי גם הם היו צעירים ועברו את כל אותם הקשיים של החיים. אם כל אחד יעשה צעד לקראת השני – כבר תוכלו להגיע להסכם כלשהו.
6. סבלנות – זו תכונה שדורשת תרגול מתמיד. צריך ללמוד לא להגיב למילים וביטויים פוגעים, לא להגיב על פעולות וטעויות של אחרים. זה אכן לא קל, אבל למען היחסים הטובים עם ההורים שלכם אפשר לנסות ולהיות יותר סבלניים.
כאשר גיל ההתבגרות מגיע לסופו, אדם עובר לקטגורית גיל הבאה. עכשיו הוא יכול לקבל החלטות משלו, עשוי לפרנס את עצמו מבחינה כלכלית (לפחות חלקית), ולכן הוא צריך יותר חופש. זו הסיבה לכך שההדרכה ההורית וה-"מוסר" רק מעצבנים ומתסכלים אותו.
אבל תסכימו, שלעתים קרובות הטענות של ההורים מבוססות לגמרי! כולנו לא מושלמים ועושים טעויות, וההורים שלנו רק מצביעים על כך.
לפעמים, אנשים די מבוגרים נשארים תלויים מבחינה כלכלית, פיזית או רגשית בהוריהם, שצריכים כל הזמן לשמור על "הילד", ובמקביל להגביל את חופש הפעולה שלו, להעיר לו ולכוון אותו.
לכן, אם אתם באמת רוצים להימנע מסכסוכים עם ההורים, תנסו להיות עצמאיים. למדו כיצד להרוויח כסף עבור הצרכים שלכם, לפתור בעיות ללא מעורבות של ההורים ולהתנהג כמו אדם בוגר וחכם.
וכמובן, בשום מקרה אסור לשכוח את כללי ההתנהגות שתוארו לפני כן. והכלל החשוב ביותר – זה כבוד להורים. כלל זה חייב להיות הכלל החשוב ביותר במשך כל חייכם.
ואל תשכחו - שלא משנה איזה יחסים יש ביניכם לבין ההורים שלכם, לא יהיו בחייכם אנשים יותר קרובים מהם. תוותרו להם, תהיו עדינים ורגועים בשיחותיכם – ובמשפחה שלכם תמיד יהיה שלום.