על מה אהבה לא סולחת?
- "אהבה יקרה! כמה שאני רוצה להיות כמוך!" - חזרה ואמרה התאהבות.- "יש לך הרבה יותר כח ממני".
- "האם את יודעת, מה מקור הכח שלי?" - השיבה לה אהבה.
- "כי את חשובה יותר לאנשים".
- "לא, יקירתי, זה לא נכון" - נאנחה אהבה, וליטפה את ראשה של התאהבות. - "אני חזקה בזה שאני יודעת לסלוח".
- "את יכולה לסלוח על בגידה?"
- "כן, כי כשאדם חוזר אחרי שבגד – הוא קיבל הזדמנות להשוות, ובחר את הטוב ביותר".
- "את יכולה לסלוח גם על שקר?"
- "שקר - זה הרוע במיעוטו, טיפשונת... כי שקר לעתים קרובות, זה תוצאה של ייאוש, מודעות לאשמה, או מחוסר רצון לפגוע - וזה אינדיקטור חיובי".
- "אני לא חושבת כך! יש אנשים שפשוט שקרנים, וזהו זה!"
- "כמובן שיש. אבל אין להם שום קשר אלי, כי הם לא יודעים איך לאהוב".
- "על מה עוד את יכולה לסלוח?"
- "אני יכולה לסלוח על כעס, כי הוא קצר. גם על זעם אני יכולה לסלוח, כי לרוב הוא מלווה את הצער. ובצער אי אפשר לשלוט, כי לכל אדם יש דברים שונים שמצערים אותו".
- "על מה עוד?"
- "אני יכולה גם לסלוח על עלבון – האח קטן של הצער, כי הם נובעים לעתים קרובות אחד מהשני. אני יכולה לסלוח גם על אכזבה, כי אחריה, לרוב, בא סבל... והוא מטהר".
- "אהבה יקרה! את באמת מדהימה! את יכול לסלוח הכל-הכל, ואני נעלמת במבחן הראשון! אני כל כך מקנא בך!"
- "וגם כאן את טועה, חמודה. אף אחד לא יכול לסלוח על הכול. אפילו אהבה..."
- "אבל את כרגע סיפרת לי משהו שונה לגמרי!"
- "לא. על כל מה שאמרתי - אני באמת יכולה לסלוח, ולסלוח בלי סוף. אבל יש משהו שאפילו אהבה לא יכולה לסלוח עליו. כי זה הורג את הרגשות, אוכל את הנשמה, גורם לצער וכאב כל כך גדולים, שאפילו נס גדול לא יכול לרפא. זה מרעיל את חייהם של אחרים וגם הופך אותם להיות מופנמים. זה פוגע יותר מבגידה, שקרים והשמצות. את תביני, כאשר תיתקלי בזה בעצמך. זכרי, התאהבות... האויב הנורא ביותר של הרגשות - זה אדישות. כי אין תרופה מזה".
( לא ידוע מקור הכתבה - נשמח לדעת )