טאג' מאהל - האנדרטה של אהבה
הקיסר שאה ג'אהאן, צאצא של ג'ינגיס חאן התפרסם לא בגלל מעללים בשדה הקרב ולא בשליטה המוכשרת בעם. הוא התפרסם בזה, שהנציח את זכרה של אשה אהובה ביצירה מדהימה, ששמה – טאג' מאהל.
כאשר מומטאז מהאל, אשתו של הקיסר - מתה, הבעל הנסער הורה לבנות מאוזוליאום - ארמון קבורה בשביל המנוחה, בשנת 1629.
במשך 21 שנה, כמעט 20000 אנשים - אדריכלים ובעלי מלאכה שהגיעו ממרכז אסיה ואפילו מאירופה, השתתפו בבנייה. עובדה: בשנות ה 1640 הרחוקות, את עבודת הגמר של המאוזוליאום ביצעו אמנים ידועים בעולם של אז - אוסטין מבורדו הצרפתי וורנאו מוונציה.
הצהרת האהבה המגולמת באבן של שאה ג'אהאן הונחה על הלוח שעשוי כולו משיש לבן, על שטח של 28 מטרים מרובעים. בגובהו הבניין עובר את הקטב מינאר שבדלהי, שגובהו כ-70 מטרים.
גימור שיש חיצוני פשוט מדהים. במשך 400 שנה, שיש והאבני חן היקרים שמוטבעים בתוכו לא איבדו את צורתם ויופיהם.
למרבה הצער, על פי השמועה, לאחר הבנייה, שנמשכה 20 שנה, הורה השאה להורג את האדריכל הראשי, ולשאר העובדים - לכרות את ידיהם עד המרפק, כדי שלא יוכלו ליצור משהו דומה. האם הוא חשב שלמישהו אחר יבוא לראש רעיון לבנות בדיוק את אותו הקבר? ובנוסף גם לערער את כלכלת המדינה - דבר שעשה הקיסר עם הבנייה היקרה של הטאג' מהאל? הו, זה לא עבר לו בשלום...
אחרי הליכה סביב המאוזוליאום, אפשר להתענג ממראה הנהר יאמונה ומפורט אגרה, אשר רואים במרחק.
באמצע החדר שמאחורי מעקה השיש, עומדים שני ארונות קבורה. לאחר מותו של שאה ג'אהאן בשנת 1666, הוא נקבר לצד אשתו. הגופות, כמובן, לא נמצאות בארונות, אלא קבורים מתחת למאוזוליאום.
הייחודיות של האנדרטה הזו טמונה לא רק ברומנטיקה של יצירתה. טאג' מאהל במהלך השחר, אחר הצהריים, בשקיעה ובלילה - יוצר מחזה שונה לחלוטין. האפקט הנהדר מושג בשל המיקום של החלונות, העיבוד האלגנטי של קירות, ובסימטריה ואווריריות של המבנה.
כשהקיסר שאה ג'אהאן הורה לבנות בשביל אשתו המנוחה את המאוזוליאום היפה ביותר בעולם, הוא לא תיאר לעצמו שלאחר ארבע מאות שנה היצירה הזאת תהיה אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בעולם.
טאג' מאהל באגרה נברא בתדמית של גן עדן, והיה מיועד אך ורק לאהבת חייו. ספק אם הקיסר היה יכול להניח שמיליוני אנשים יבואו לראות את קברה של מומתאז אהובתו ...