יקירי, הגיע זמן להתחתן!
חג האהבה נחשב לאחד החגים הפופולריים ביותר והאהוב ביותר על כל הלבבות המאוהבים. אבל בחודש פברואר, ישנו חג נוסף המוקדש לאהבה - חג אוסוולד הקדוש. חוגגים אותו ב- 29 בפבואר, לכן הוא מגיע רק פעם בארבע שנים. ביום הזה, הנשים הסובלת מאהבה נכזבת, ללא פחד מפני הסטיגמה החברתית - יכולות להציע נישואין לגבר בחיר ליבן. על פי המסורת הסקוטית, אם הגבר מסרב – הוא חייב לשלם לאישה 100 ליש"ט.
מסורת של "יום אוסוולד הקדוש" נוצרה במאה ה-V באירלנד. אגדה עתיקה מספרת, שפעם אחת, בריג'יד האירלנדית הקדושה הגיעה לפטריק הקדוש, וסיפרה לו על מצוקתן של הנשים במנזר שלה, שסבלו מאהבה נכזבת.
הרגיזה את בריז'יט העובדה, שנשים לא הורשו לקחת את היוזמה במערכת היחסים לידיהן, ונשאר להן פשוט לשבת בצד בציפייה שאהוב ליבן יבוא ויציע להן נישואין.
בקשתה של בריג'יד חדרה ללבו של סנט פטריק, והוא נתן את אישורו לזה, שנשים יוכלו להציע נישואין לבחירי ליבן. מספרים שבריג'יד עצמה, הציעה נישואים לפטריק, אך לא קיבלה את הסכמתו.
עוד יותר רחוק הלכו הסקוטים. בתקופת ביניים במדינה, כאשר המלכה הייתה מרגרט Maid of Norway בת ה-7 (נכדתו של מלך אלכסנדר השלישי), הלורדים אימצו חוק יוצא דופן. בהיותם מודאגים בגלל המספר ההולך וגדל של בתולות זקנות במשפחות האצולה של סקוטלנד (אלפי גברים אבירים איבדו את חייהם בקרבות ומלחמות), הלורדים בפרלמנט הודיעו, שהחל משנת 1288, וכן בכל עת, בתאריך 29 בפברואר הנשים יכולות להרשות לעצמן להציע נישואין לגברים, ולא תהיה לגברים הזכות לסרב. אם הוא בכל זאת מסרב – עליו לשלם קנס משמעותי למדי: לנשק את האישה הנדחית, לתת לה במתנה שמלת משי או זוג כפפות, לשלם לה פאונד אחד, וכו'. עם זאת, הניסיונות לאתר את המסמכים הרלוונטיים של הפרלמנט הסקוטי על המקרה יוצא הדופן הזה נכשלו, כך שאין ראיות לקיומו של החוק הזה.
פעולות דומות אומצו במדינות אחרות באירופה. בדנמרק, למשל, אם אישה נדחתה – הגבר היה אמור לפצותה ב-12 זוגות של כפפות חדשות שנבחרו בקפידה.
באנגליה, גבר שדחה את הצעת הנישואין, היה אמור לתת לאישה שמלת משי אדומה.
מסורת נכנסה לחוק אנגלו סכסוני בשנת 1600, אך שמירתו לא נחשבה להכרחית - 29 בפברואר, על פי החוק האנגלי לא היה בעל מעמד חוקי ולא נחשב ליום אמיתי.