עקדת יצחק

בס"ד

עקדת יצחק

"ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את-אברהם, ויאמר אליו: אברהם, ויאמר: הנני." בתוך כל אדם ישנה כמיהה למסור נפשו, שבורא עולם יתגלה אליו ויציב בפניו ניסיון עצום כניסיון העקידה. שליחות עצומה רבת מכשולים ואתגרים, יעוד שלמענו יצטרך הוא לדלות את כל כוחות הנפש הגלומים בו ולפעול.
רואה הוא את עצמו מתגבר על כל המכשולים והמניעות, ורץ קדימה. נחבל נחבט, זב דם וכאב אך ממשיך דבק במטרה. וכל אותה העת אותה אמירה: "הנני", מלווה אותו, מוכן ומזומן, מיועד כל כולו למען תכלית זו. ערוך להקריב הכל, "בכל-לבבך ובכל-נפשך ובכל-מאדך", ממש. ללא התחשבות ברצונות הקטנים שבקרבו, מתעלם מהעולם הסובב, לנגד עיניו רק דבר ה' הקורא לו להמשיך.

מדהים ומפליא, אבל בכל יום ניצבים בפני האדם נסיונות כדוגמת העקידה. פעמים רבות בחייו נצרך הוא לוותר על רצונו הפרטי, "למען שמו באהבה". נכון, ללא פניה אישית מהשמים, בלי זיקוקים של שליחות עצומה אשר כל גורל האנושות מונח על הכף, אלא כל אותם דברים הנראים קטנים, אלו "שאדם דש בעקביו".
מעשים יום יומיים כגון לבלום פיו כאשר חפץ הוא לומר לשון הרע, וכן לעשות את בקשת הוריו על-אף שזה מנוגד לרצונו האישי. לקבל כל אדם בסבר פנים יפות, גם אם כרגע זה לא מתאים או נח, לכוון בתפילה למרות כל המניעות הניצבות מולו. כל אלו ועוד מצריכים כוחות נפש, ממש מסירות מצידו. חושב להפנים שהקב"ה מנסה כל אחד בנקודות שמתאימות לו, ושם, ודווקא שם נמצא המפתח לכל ההתקדמות שלו. היכן שהכי קשה לו, דווקא מהנקודה הזו הוא מסוגל להתעצם ולבנות קומה עצומה, של דבקות ויראת שמים טהורה.
כשניצב מול האדם ניסיון וקושי, הוא צריך לראות לנגד עיניו את האבות הקדושים, אברהם ויצחק בשעת העקידה, ובעקבותיהם את כל הדורות שהיו מוכנים למסור נפשם, ממש, למען שמו יתברך. ההקרבה הפרטית שלהם יצרה מעין מגדלור רוחני, מגמה פנימית של ויתור על הרצון הפרטי, ובעצם על כל החיים והשאיפות, ולהתמזג עם רצון ה' והמטרה שלשלמה הוא מיעד את כל העולם.

"הגיד לך אדם מה-טוב ומה-ה' דורש ממך, כי אם-עשות משפט, ואהבת חסד, והצנע לכת עם-אלקיך."