10 עובדות על הרמב"ם
השבוע יחול יום פטירתו של רבי משה בן מימון - מגדולי הפוסקים לאורך הדורות. מדוע הוא נתפס כדמות חשובה, מדוע יהודי תימן קיבלו אותו כמנהיגם, מהם הספרים שלא הספיק להשלים, והאם דיוקנו המפורסם אמיתי?
1. רבי משה בן מימון נולד בשנת ד´תתצ"ה (1135) בעיר קורדובה שבספרד לאביו רבי מיימון, שהיה דיין בקורדובה. הוא נפטר במצרים בכ´ טבת ד´תתקס"ה (1204). על-פי מספר מסורות, שושלת היוחסין של הרמב"ם הגיעה עד לרבי יהודה הנשיא, חותם המשנה.
2. הרמב"ם החזיק במשנה שכלתנית מובהקת וחדשנית אשר הגיעה גם מחוץ לתחומי היהודים, עד כדי כך שהוא הוכר כפילוסוף גם בתרבות הערבית והאירופית. בערבית הוא מוכר כמוסא בן מימון, או בשמו הערבי המלא: אבו עמראן מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא´ילי (איש קורדובה הישראלי).
3. מדוע בעצם נתפס הרמב"ם כדמות חשובה במיוחד? נראה שהיקף הפעילות וההשפעה שלו הם שיצרו את מעמדו האיתן. הרמב"ם היה איש מדע ורופא, מחשובי הפילוסופים בימי-הביניים, ואף מנהיג קהילות מצרים וסביבתה. הוא היה הדמות היהודית המפורסמת ביותר בדורו, ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בכל הדורות.
4. בעודו בן 13 עקרה משפחתו של הרמב"ם מקורדובה שבספרד, בעקבות רדיפת היהודים, והיטלטלה ברחבי ספרד ללא מנוחה. בהמשך הגיעה המשפחה לעיר פאס שבצפון אפריקה. גם שם הקנאות המוסלמית גברה, ורבי יהודה הכהן אבן שושן, רבו של הרמב"ם, אף נהרג במהלך הפרעות על קידוש השם. משם עלה הרמב"ם לארץ ישראל. כעבור זמן ירד למצרים והשתקע בה.
5. בזמן שהתגורר בעיר פוסטאט (קהיר העתיקה) נשא הרמב"ם את בתו של ר´ מישאל הלוי בן ר´ ישעיהו החסיד הלוי אלתקא (חתנו של רבי דוסא בן יעקב). זמן קצר לאחר מכן נולד שם נולד בנו היחיד, אברהם (1186 - 1238).
6. הרמב"ם שימש כמנהיג הדתי של קהילת קהיר, אך התפרנס שנים רבות מהשקעת כספים בידי אחיו, דוד, שעסק במסחר באבנים ירקות, והיה בעל ספינה. בשנת 1,177 נהרג האח לאחר שספינתו טבעה, מה שהביא את הרמב"ם לאבל כבד שאף לווה בנפילה למשכב לאורך שנה תמימה. בהיעדר מקור הכנסה חלופי התמחה הרמב"ם בתחום הרפואה, והפך תוך זמן קצר לאחד מבכירי הרופאים בקהיר. בשנת 1,185 החל לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ´ל (המשנה למלך) וכעבור זמן נוסף הפך לרופאו של המלך צלאח א-דין ובנו אלפאצ´ל.
7. למקרה שתהיתם מדוע יהודי תימן הולכים לפי פסיקת הרמב"ם למרות שמעולם לא התגורר במקום, דעו כי הרמב"ם נהג להשיב לקהילות רבות ביהדות התפוצות על שאלות רבות בהלכה ובאמונה. אחת הקהילות ששמרה על קשר מתמיד עם הרמב"ם הייתה יהדות תימן, שאף קיבלה אותו כפוסק וכמנהיג. בעקבות הפרעות שנערכו בתימן הוא אף כתב לקהילה את "אגרת תימן" המפורסמת.
8. רובנו מכירים את חיבוריו ההלכתיים המפורסמים "מורה נבוכים", "משנה תורה" וכמובן פירוש המשנה וספרים נוספים, אולם לא רבים יודעים שבצעירותו כתב הרמב"ם מספר חיבורים שלא הספיק להגיהם ולהוציאם לאור. רובם אבדו, ונותרו רק חלקים מהם. בין החיבורים הלא גמורים: "פירוש הלכות קשות שבכל התלמוד" (על רוב מסכתות התלמוד הבבלי), "הלכות הירושלמי" (ליקוט הלכות מתוך התלמוד הירושלמי, בדומה לחיבורו של הרי"ף על התלמוד הבבלי), קונטרסי השגות על הרי"ף בסוגיות בודדות בתלמוד, "מאמר העיבור" - על נושא עיבור השנה והלוח העברי ועוד. בנוסף הוא כתב גם 11 ספרי רפואה שראו אור, ביניהם "ספר הקצרת", "פרקי משה", "מאמר הטחורים", "שמות התרופות", "על קץ החיים" ועוד.
9. מקור הדיוקן המפורסם של הרמב"ם באיור המופיע בספר Thesaurus antiquitatum sacrarum ("אוצר העתיקות המקודשות") שיצא אור במאה ה-18. לטענת הכותב מדובר באיור המבוסס על תחריט עתיק, אולם הדעה הרווחת היא כי מדובר בדמות דמיונית אשר אינה מתארת את דיוקנו האמיתי של הרמב"ם.
10. הרמב"ם אמנם נפטר במצרים אך הוא קבור בטבריה, ואין עוררין על כך. על זה העיד האר"י הקדוש על ידי תלמידו ר´ חיים ויטאל. כך שמעיד ר´ יוסף סמברי איש מצרים: "וקברו אותו בבית המדרש שלו... במצרים, ומשם הוליכו אותו לא"י וקברוהו בטבריה".