מדוע שורקים העצים?

משל עממי - עיבד מ. שר-אל

שני מינים של עצים ישנם בעולם. המין האחד הוא עץ מאכל המצמיח פירות טובים לאכילה והמין השני הוא עץ סרק המצמיח פירות שאינם ראויים לאכילה.

כאשר נושבת הרוח ועוברת בין העצים, שורקים עצי הסרק ומשמיעים קול, ואילו עצי הפרי הטובים למאכל שקטים כמעט ואינם נשמעים.

שאלו את עצי הפרי: מדוע אינכם משמיעים קול כאשר נושבת הרוח?

ענו עצי הפרי: לנו פירות כבדים וטעימים. אנו לא יכולים להתנועע ברוח פן נזיק לפירותינו. אין אנו צריכים להשמיע קול, כי גם כאשר אנו שקטים הכל באים אלינו כדי להינות מפרותינו.

שאלו את עצי הסרק: מדוע אתם שורקים ומשמיעים קולו בנשוב הרוח?

ענו עצי הסרק: לנו פירות קלים שאינם לאכילה. אנו מתנועעים מכל משב רוח קל. אם לא נשרוק ולא נשמיע קול-לא ישימו לב אלינו ולא נראהה…

כך גם הם בני האדם:

אבל הריקים והפוחזים, אלה שאין בהם כלום - צועקים ומדברים בקולי קולות, כדי שהכל ישימו לב אליהם.