חיים מוזרים
חיים מוזרים, לא מובנים. שנה אחר שניה, יום אחר יום אתה עובר בין אנשים וחפצים

חיים מוזרים, לא מובנים.
שנה אחר שנה, יום אחר יום
אתה עובר בין אנשים וחפצים.
יש ימים שהשמש זורחת,
ואינך יודע מדוע.
אתה מאושר.
חיים מוזרים, לא מובנים.
שנה אחר שנה, יום אחר יום
אתה עובר בין אנשים וחפצים.
יש ימים שהשמש זורחת,
ואינך יודע מדוע.
ואתה מאושר.
רואה את הצד היפה של החיים.
אתה צוחק, אתה אסיר תודה.
אתה רוצה לקפוץ משמחה.
העבודה קלה.
כולם ידידותיים. אינך יודע מדוע.
אולי ישנת היטב.

אולי מצאת חבר
ואתה חש מובן, בטוח.
אתה חושב: כך זה צריך להיות.
שליו, שלווה עמוקה.

ואז, לפתע, הכל שונה.
כאילו השמש הזורחת הביאה עננים.
עצבות נופלת עליך, לא מוסברת.
הכל נראה קודר.
אתה חושב שאיש אינו אוהב אותך.
אתה מחפש סיבות בדברים פעוטי ערך
להתלונן, לרטון, לקנא, להאשים.
אתה חושב שכך יהיה לנצח,
שום דבר לא ישתנה,
ואינך יודע מדוע.
אולי אתה עייף. אינך יודע.

מדוע זה צריך להיות כך?
כי אנו חלק מן "הטבע",
עם ימי אביב וסתיו,
עם חום הקיץ
וכפור החורף.
כי אנו עוקבים אחרי מקצב הים:
שפל וגאות.
כי קיומנו הוא חזרה מתמדת
של "חיים" ו"מוות".

אם אתה מבין זאת, אתה יכול להמשיך
באומץ ובאמונה, כי אתה יודע:
אחרי כל לילה בא בוקר חדש.
אם תקבל זאת,
עליות ומורדות אלו,
תוכל לזכות בעומק רב יותר
ובשמחה.