שישים שניות על שישים שנה

מאת יורם טהרלב
www.taharlev.com

ארבעים ושבע, דיונים באו"ם
משה שרת מרביץ נאום
שותים קפה בהפסקה.
רוסיה תומכת בחלוקה.
ארבעים ושמונה השעה הגיעה
בן גוריון מכריז, הקהל מריע
אוטובוס בוער, יריות בחוץ
ואנחנו מתחילים לרוץ.

ארבעים ותשע הכל סגור
גמרנו את מלחמת השחרור
קולטים גלים של עליה
פחון מיטה ופתיליה
לא נשכח את אלטלנה
דב יוסף מכריז על צנע
ברמת רחל פיצוץ
ואנחנו ממשיכים לרוץ.

לא הספקנו עוד לנשום
הו הסלע האדום
נפט זורם בחוליקאת
בראבו למאה ואחת!
הופ ייבשנו את החולה
יש סוכר בעיר עפולה
שילומים מיליארד מארק
ביפו קם הלונה פארק!

חמישים וחמש חמישים ושש
פעולות תגמול, מבצע קדש
בלכיש תעשיה
סטלמך – איזה ראסיה!
טיל שביט עף לרקיע
אייכמן בא מארגנטינה
ולבי ירון ירונה
יש סודות בעיר דימונה.

שנות השישים תתנו אימון
זה לא משבר, זה רק מיתון
בקונסוליות יש כבר תור
האחרון מכבה את האור.
ופתאום מלחמת ששת
כל הארץ מתאוששת
העולם רוחש סימפטיה
התנחלות בתל סבסטיה
המלכה – בתוך אמבטיה.
זה כוחה של דמוקרטיה.
לכותל כבר עושים שיפוץ
ואנחנו ממשיכים לרוץ.

יום כיפור חלף עבר
לא למדנו שום דבר
מהפך של הימין
מי את החיים יבין?
ופתאום בחיאת השם
סאדאת מבקר ביד ושם
יש אור בקצה המנהרה
גם הוא יחלוף, ובמהרה
הוי ארצנו הוי ארצנו
לבנון אחר כתלנו.

שמונים ושמונה אינתיפאדה
אוטוסטרדה אל הנאדה
באוסלו דף חדש נפתח
ראש הממשלה נרצח.
ערפאת שב לרמאללה
במקומו עלה חיזבאללה
החמאס כובש את עזה
שוב אתה ראשון יא קאזה.

כך חולפים להם ימינו
בין אוי וויי לבין אויבינו
בין פלאפל לבין סושי
בין הג'יפ למיצי-בושי
הוי ארצי, אל תקנאי בי
אולמרט או ברק או ביבי
החיים פה יא חביבי
הישרדות על אי קאריבי.1