בהרגשה רעה ,היא פותחת את המכתב וקוראת:

" אימא יקרה,

אני מצטערת להודיע לך על זה בצורה כזאת, אבל עזבתי את הבית והצטרפתי לחבר שלי.

אנחנו עוברים לגור ביחד.

אני מטורפת עליו ועל כל תכשיטי הפירסינג שלו ומתה על הקעקועים שיש לו בכל הגוף.

טיסות על האופנוע הענק שלו מחרפנות אותי.

אני בהריון ..

אחמד אמר לי שאנחנו נהיה מאוד מאושרים בצריף שלו בחורשה לא רחוק מהכפר של ההורים שלו.

אחמד רוצה עוד הרבה ילדים ממני וזה ממש חלום שהתגשם, עבורי.

למדתי שמריחואנה לא מזיקה, ואנחנו נגדל ליד הצריף שלו גם בשבילינו וגם בשביל החברים שלו .

והם יתנו לנו בתמורה את הקוקאין והאקסטזי שאנחנו צריכים.

בינתיים אנחנו מתפללים שימצאו תרופה לאיידס כדי שאחמד ירגיש יותר טוב.

אל תדאגי אימא אני כבר בת 15 ואני יודעת איך לדאוג לעצמי.

אני אבוא לבקר אחרי הלידה פעם בחודש כדי שתכירי את הנכד שלך.

הבת שלך

נורית."

נ.ב.

אמא, אני אצל דיקלה הבת של השכנה. רק רציתי להראות לך שיש דברים יותר גרועים בחיים מהתעודה שלי שנמצאת במגירה של השולחן...

אני אוהבת  אותך!

תתקשרי להודיע לי מתי זה בטוח לחזור הביתה.