חדרים מיוחדים לעשיית הצרכים רווחו כבר במצרים הקדומה ובסין, ובהודו הם חוברו למערכות ניקוז כבר לפני כ-4,500 שנה. החדר הקטן הוא המצאה עתיקה; לא עתיקה כמו הצורך להשתמש בו, אבל עתיקה בערך כמו הצורך להמציא לו שמות מעודנים יותר - כנראה כדי להעמיד פנים שבני-תרבות רק נזקקים ל"נוחיות", ולא פשוט צריכים לחרבן.

המצרים הקדמונים קראו לו "בית הבוקר", הרומאים - "נססריום", ואפילו בני-ישראל הקדומים – כך מזכיר ההיסטוריון פראנק מויר (Muir) - תרמו כינוי כחול-לבן: "בית הכבוד". שמות אירופאים חדשים יותר כוללים את "הפרטיות", ה"טואלט"*, "WC"**, "סיר הרעם", "חדר הגברים" או "הגברות" ו-"חדר הרחצה".

אבל למה "00"?

היה נותן בהם סימנים -
השערה אחת לוקחת אותנו אל הצבא האנגלי של ראשית המאה הקודמת, ואל חדרי שירותים שעמדו לרשות הקצינים בלבד. בהידרשם לנקביהם, היו החיילים הפשוטים נאלצים לחפש עץ רענן, וכדי למנוע שימוש בשוגג במחראות הקצינים היו תולים על הדלת שלט לאמור "Officers Only" ("קצינים בלבד") או בראשי-תיבות: "OO". השנים שעברו והשפות השונות הפכו את האות "o" לספרה "0", וכך קיבלנו את השלט המפורסם.

הראיות בשטח לא תומכות בסיפור הנאה הזה. אין שום עדות לקיומו של שלט כזה, וקצינים בצבא האנגלי המשיכו לעשות את שלהם תחת כיפת-השמיים הרבה אחרי שה-"00" נפוץ במבנים אזרחיים. חוץ מזה, עוד לפני שה"00" נתן את הופעת הבכורה שלו, נפוץ היה הכינוי (והשלט): "חדר 100". כנראה שה-"00" הגיע דווקא ממנו.

אף אחד לא יודע כיצד זכה החדר החיוני הזה במספר 100. זה קרה מזמן, ואיש לא טרח לתעד את המאורע; אבל אני יכול להציג בפנייך כמה השערות.

זהירות, מים!
השערה אחת גורסת שה-"100" הוא שיבוש בכתיבה של הכינוי "לוּ". באנגלית זה נכתב: "loo", וזה די דומה ל-"100", לא? למה "לוּ"? יש הרבה השערות, אבל הבולטות בינהן הן:

1) קיצור של כינוי אחר לשירותים: "ווטרלו", מין שם-חיבה ל-"water closet" (וראי הערה מטה).

2) קיצור של "גארדי-לו", שיבוש סקוטי של קריאת האזהרה הצרפתית "Gardez l`eau" - "זהירות מהמים" - קריאה שצרפתים וסקוטים מנומסים הקדימו להשלכת תוכנו של סיר הלילה אל הרחוב מבעד לחלון (מנהג שרווח לפני בנית מערכות הביוב העירוניות).

3) אימוץ אנגלי של המלה הצרפתית "lieu" שהוראתה "מקום", או "חדר".

כל ההשערות הללו קצת מפוקפקות, ויש בלשנים הטוענים כי "loo" הוא שיבוש של "חדר 100", ולא להיפך. קצת קשה לדעת מי פה הביצה ומי התרנגולת, אבל יש גם השערות למקורו של "חדר 100" שלא קשורות בכלל ל-"לוּ".
החדר הכי חשוב בקומה
השערה אחת כזו מבוססת על המנהג לתת לכל דירה בבנין דירות מספר שישקף גם את מספר הקומה; כך הדירה השלישית בקומה הרביעית היתה נקראת "דירה 403", והדירה העשירית בקומה הראשונה היתה "דירה 110". כשהחלו לבנות חדרי שירותים בבניני דירות מרובי קומות, שירותים בכל דירה היו בגדר מותרות. בדרך-כלל היה חדר שירותים אחד בקומה, ולפעמים רק אחד בבנין. ואיזה מספר היה מקבל החדר החשוב הזה?

הוא היה מקבל את המספר "0". כך השירותים של הקומה השניה היו "דירה" מס` 200, השירותים של הקומה השלישית היו מס` 300, ואם היה רק חדר שירותים אחד בכל הבנין הוא היה (מן הסתם) בקומה הראשונה ומספרו היה 100. אם-כך לא מפתיע ששירותים ציבוריים - כאלו בלי דירות או קומות מסביב - קיבלו סתם "00".

זה הסבר יפה מאד, אבל שיטת מספור הדירות הזו רווחה בעיקר באמריקה (שם גם קומת הקרקע באמת נחשבת לקומה מס` 1), ואילו השם "חדר 100" והשלט כפול האפסים רווחו דווקא באירופה. מה שמביא אותנו להשערה האחרונה.
זהירות, ריח!
אחד הכינויים הצרפתיים לחדר השירותים היה "החדר המריח". כשעדיני הנפש היו משתמשים בכינוי הזה בכתב, הם היו הופכים את ה-"sent" ("מריח" בצרפתית) ל-"cent", שהוא "מאה". כך "חדר הצחנה" הפך ל-"חדר המאה", והמאה - אולי משום שמישהו התבלבל וחשב שהספרה "1" באמת מייצגת מספר קומה - החליט שבשביל שירותים ציבוריים מספיק "00", ואנו נשארנו עם השלט הידוע ועם ערימה של סיפורים מוזרים.

* מילולית: "בד קטן", כנראה על-שם הבד שהיה מתוח על שולחן האיפור בצרפת
** קיצור של Water Closet - "חדרון מים".
 

11