איש זקן בפלורידה היה בעלים של חווה גדולה מזה שנים.

היה לו אגם גדול בקצה החווה, עם שולחנות פיקניק נאים, מגרש טניס וכמה עצי תפוח ואגס.

האגם הותקן לשחייה באופן מסודר כאשר טופל שנים קודם לכן.

ערב אחד, החוואי הזקן החליט לרדת לאגם, מאחר
שלא היה שם כבר זמן רב, ולבדוק מה העניינים.
הוא לקח דלי גדול עימו כדי להביא בחזרה קצת מהפירות.
כאשר התקרב לאגם, שמע קולות צועקים וצוחקים באושר. כאשר התקרב, ראה כי
הייתה זו קבוצה של בחורות, שרחצו בעירום באגם שלו.

כאשר הבנות הרגישו בנוכחותו, כולן שחו ונעמדו
בצד של המים העמוקים באגם.

אחת מהן צעקה לו: "לא נצא החוצה עד שתעזוב"!

הזקן ענה: "לא באתי הנה כדי לצפות בכן שוחות
בעירום או לגרום לכן לצאת מהאגם ערומות".

וכשהוא מרים את הדלי אמר: "באתי הנה כדי להאכיל את התנין"...



מוסר השכל: גם זקנים יכולים לחשוב מהר