|
|
|
היו היה סתת אשר היה חסר שביעות רצון מעצמו וממקומו בחיים.
יום אחד, הוא חלף בדרכו מול ביתו של סוחר עשיר, ודרך השער הפתוח ראה הרבה חפצים
יקרים ומעולים והרבה אורחים חשובים. " כמה בעל עוצמה הסוחר הזה חייב להיות!" חשב
הסתת. הוא הפך קנאי ופילל שהוא יוכל להיות כמו הסוחר.
או אז הוא לא יצטרך להיות רק סתת פשוט.
להפתעתו הרבה, הוא לפתע הפך להיות הסוחר העשיר, ונהנה מיותר יוקרה ועושר שהוא אי
פעם חלם אודותם, כאשר כל אלה שהיו עניים ממנו מקנאים בו וסולדים ממנו.
זמן קצר לאחר מכן, עבר בסביבה שר חשוב, רכוב על אפיריון אותו נשאו משרתיו, ומלווה
על ידי חיילים מכים בתופים גדולים. כולם, ללא קשר למידת עושרם ומעמדם, היו מצווים
לכרוע בפני התהלוכה.
" כמה עוצמה יש לשר זה!" הוא חשב. " הלוואי ויכולתי להיות שר חשוב!".
הוא הפך לאותו שר חשוב הנישא בידי משרתים על כסא האפיריון, מטיל אימה ושנוא על כל
מי שמסביבו. היה זה יום קיץ חם, והוא חש מאוד לא נוח בכסא האפיריון הדביק. הוא הביט
מעלה אל השמש.
היא זרחה באופן מלא גאווה לכל אורך השמים, לא מושפעת מנוכחותו. " כמה בעלת עוצמה
וחזקה היא השמש!" הוא חשב. " הלוואי ויכולתי להיות השמש!".
הוא הפך להיות השמש, וזרח, גאה, באופן מטיל אימה ומפחיד על כולם מתחתיו, עד שענן
ענק ושחור
נע בינו ובין הארץ, כך שאורו לא יכול היה יותר לזרוח על כולם מתחתיו. "כמה בעל
עוצמה הוא ענן הסערה הזה!" הוא חשב. " הלוואי ויכולתי להיות ענן זה!".
הוא הפך לענן, מציף את השדות והכפרים, מולו צווחו מפחד כל האנשים. די מהר הוא מצא
עצמו נדחף על ידי כוח גדול מסביבו ואז הוא הבין שזו הייתה הרוח. "כמה בעלת עוצמה
היא הרוח הזו!" הוא חשב. " הלוואי ויכולתי להיות הרוח!".
ואז הוא הפך לרוח, ונשף רעפים מעבר לגגות, הסיר עצים משורשיהם, מטיל אימה ושנוא על
ידי כל מי שמתחתיו. אך במהרה הוא הגיע אל מול דבר שהוא לא הצליח להזיזו. לא משנה
בכמה כוח ומאמצים הוא הפעיל, הוא לא הצליח להזיזו. הייתה זו אבן עצומה ומתנשאת
לגובה. " כמה בעלת עוצמה היא האבן הזו!" הוא חשב. " הלוואי ויכולתי להיות האבן
הזו!".
הוא הפך לאבן, חזק יותר מכל דבר אחר על פני הארץ.
בעודו עומד שם, הוא שמע את קולו של פטיש ההולם אזמל לתוכו, וחש עצמו משתנה. " מה
יכול להיות יותר בעל עוצמה ממני, האבן הגדולה?" הוא חשב.
הוא הביט כלפי מטה וראה הרחק מתחתיו את דמותו של הסתת.
|
|