מבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, שהוא מיוצר מקנים של סוכר, היא ברכת שהכל נהיה בדברו.

ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו, הומלתא דאתי מבי הנדואה, מברכין עליה בורא פרי האדמה. ופירש רש"י, הומלתא, היינו שמפטמין בשמים כתושים בדבש. ובגמרא מבואר, שהכוונה בזה לזנגביל, מרוקח בדבש, כמו מרקחת (ריבה).

וכתב רבינו הטור (בסוף סימן רג), בשם המהר"ם מרוטנבורג בזו הלשון, נראה לי, שעל בשמים שחוקין (טחונים) מעורבים יחד בסוכרא (בסוכר), מברכין בורא פרי האדמה, כמו הומלתא. וכתב מרן הבית יוסף, שלכאורה, הדבר פשוט שעל בשמים שחוקים עם סוכר מברכים בורא פרי האדמה, שהרי כן מבואר בפירוש בגמרא, לענין הומלתא, ואם כן מה בא המהר"ם מרוטנבורג להוסיף לנו בדינו. והסביר מרן הבית יוסף, שהיה מקום לומר שבהומלתא שנזכרה הגמרא, מדובר כאשר הבשמים ניכרים שלמים בתוך התערובת, שאז ודאי ברכתם בורא פרי האדמה, אבל במקרה של המהר"ם מרוטנבורג, שמדובר אפילו בבשמים שחוקים לגמרי, היה מקום לומר שהבשמים בטלים לגבי הסוכר, ומברכים עליהם שהכל נהיה בדברו, כדין ברכת הסוכר. לכן חידש המהר"ם מרוטנבורג שאף בנדון זה מברכים בורא פרי האדמה, מפני שלא איכפת לנו ממה שהבש

וכן פסק מרן בשלחן ערוך: בשמים שחוקים ומעורבים עם סוכר, הבשמים עיקר, ומברך עליהם כדין ברכת הבשמים, ולא כדין ברכת הסוכר. וכתב בספר כף החיים, שכאן מדובר דוקא באופן שהבשמים אינם טחונים לגמרי, שאם הם טחונים לגמרי ולא ניכר כלל במראה שיש כאן בשמים אלו, הרי ברכתם שהכל נהיה בדברו. והביא שכן פסק בספר שני לוחות הברית (השל"ה). ומבואר אם כן לשיטתו, שכל מאכל שאינו ניכר במראהו מאין הוא בא, מברכים עליו שהכל נהיה בדברו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, אחר שדן בענין זה, כתב, שאין דברי הכף החיים בזה מוכרחים, והביא מה שכתב בשו"ת בני יהודה לדחות את דברי השל"ה הקדוש בענין זה, שלעולם אנו נוקטים, שאף על פי שלא ניכרת צורת הפרי בתוך המאכל, אם הוא עיקר המאכל, מברכים עליו את ברכתו הראויה לו. ולכן, על בשמים הטחונים היטב ומעורבים בסוכר, יש לברך בורא פרי העץ, או בורא פרי האדמה, כפי הברכה הראוייה לאותם הבשמים.

ומעתה נדון לענין פופקורן העשוי תירס, שאף שלדברי הכף החיים היה ראוי לברך עליו שהכל נהיה בדברו , שהרי המראה של הפופקורן אינו נראה כלל עורבים עם סוכר, הבשמים עיקר, ומברך עליהם כדין ברכת הבשמים, ולא כדין ברכת הסוכר. וכתב בספר כף החיים, שכאן מדובר דוקא באופן שהבשמים אינם טחונים לגמרי, שאם הם טחונים לגמרי ולא ניכר כלל במראה שיש כאן בשמים אלו, הרי ברכתם שהכל נהיה בדברו. והביא שכן פסק בספר שני לוחות הברית (השל"ה). ומבואר אם כן לשיטתו, שכל מאכל שאינו ניכר במראהו מאין הוא בא, מברכים עליו שהכל נהיה בדברו.

ועוד כתב לחזק את הדין בזה, הגאון רבי משה פיינשטיין, שאף אם נאמר שדבר שבטלה צורתו מברכים עליו שהכל נהיה בדברו, זהו דוקא במקום שבטלה צורתו מחמת טחינה וכתישה וכיוצא בזה, אבל הפופקורן שמעולם לא נטחן, רק הוא תפוח מאד, אין זה נחשב שנשתנתה צורתו, ובפרט שהכל יודעים שהפופקורן עשוי מתירס, לכן להלכה אין ספק שיש לברך על הפופקורן "בורא פרי האדמה".