באליפות העולם בזריזות,

מי שמצליח ב 7 דקות: לגהץ חולצה, לאכול כיכר לחם ולספק אישה,

השתתפו שלושה מתחרים: גרמני רוסי ורומני.

ראשון ניסה כוחו הגרמני, הוא מיד התחיל בגיהוץ החולצה, סיים, הבין שלא נותר לו זמן

נגס פעם אחת מהלחם, וזמנו תם.

שני היה הרוסי, הוא החל מיד עם האישה, סיים, הספיק לאכול חצי מכיכר הלחם וזמנו תם.

הרומני, נתן לאישה לגהץ את החולצה, בו בזמן סיפק אותה ואכל את כיכר הלחם.

מובן שהוא הוכרז כמנצח.

העיתונות הגיעה לקבל הצהרות מן המתחרים:

הגרמני הצהיר: אצלנו נהוג שקודם מבצעים את העבודה הכי טובה שאפשר, אחר כך אוכלים ואם נותר זמן מנסים גם להנות, אם לא מתחילים מחדש בעבודה.

הרוסי הצהיר: אצלנו נהוג קודם משתעשעים אם נותר זמן, אוכלים ואם נותר עוד זמן רק אז עובדים.

הרומני הצהיר: אצלנו אומרים, אם אינך דופק את זה שעובד בשבילך אינך יכול לאכול לחם.

נ.ב.
מי שרוצה יכול להעביר בדיחה זו להנהגה, המנהלים יודעים למה.