היה היתה אישה מאוד אינטליגנטית וטובת לב.


ולאישה היתה בת שאותה העריצה ואהבה מאד.

ערב אחד שבה האם מהעבודה לאחר יום קשה,


כשהיא עייפה, מתוחה ועם כאב ראש נוראי.


היא ביקשה מעט שקט ומנוחה,

אך בתה שרה וקיפצה בעליזות.

הבת שלא היתה מודעת להרגשתה של האם,

קיפצה ושרה בקול גבוה, מבטאת את שמחתה ואת אהבתה.


היא חשה נפלא, היתה בעולם משלה, בחלום של עצמה.


היא שרה בקול כה רם שכאב הראש של האם הלך והתגבר.

וברגע מסוים איבדה שליטה-הביטה בביתה הקטנה בכעס ואמרה:


שיתקי כבר! יש לך קול איום ונורא!! את מוכנה לשתוק??



האמת היא שקולה של הילדה לא היה איום ונורא כלל,

אלא שהאם לא היתה מסוגלת לשאת רעש כלשהו באותם דקות.

והבת האמינה במה שאמה אמרה

ובאותו רגע עשתה הסכם עם עצמה: מאותו רגע-היא לא שרה עוד,

זאת מפני שהאמינה שהקול שלה יטריד כל מי שישמע אותו.


המילה!


המילה איננה צליל או סמל כתוב ותו לא.


המילה היא כוח!!!

היא הכלי החזק ביותר שניתן לבני האדם.


יש בכוחה ליצור את החלום היפה ביותר

או להרוס את כל הסובב אתכם.

המילה יכולה לשחרר אתכם או לשעבד אתכם.


כשאנו מודעים לכוחן העצום של המילים----> אנו יכולים להבין איזה כוח יוצא מפינו.


אנא חישבו איך אתם בוחרים את המילים שלכם.


בברכת יום נפלא באור אין סופי...(-;