 אגדת עם ערבית |
|
| יושב איכר לסעוד עם בנו הקטן, והאיכר אומר לבנו:
"תסתכל סביב, יא איבני ,
ותראה את האדמה השחורה והטובה, - כל זה שלנו.
פעם גרו כאן יהודים 'ציונים ', והם
בנו כפרים וחרשו את השדות ואהבו את
עבודת האדמה והפריחו את השממה .
והבן מסתכל על אביו האיכר בעיניים שחורות וגדולות ושואל אותו:
"ומה אנחנו עשינו ?"
"אנחנו, יא איבני - עונה האיכר -
נלחמנו ביהודים כי חשבנו שהם באו לגזול את
אדמתנו. מאה חמישים שנים נלחמנו בהם. אבל הם חרשו את האדמה
והיו מוכנים להילחם ולמות בשבילה.
הם הק... |
|
|
|
| לכתבה המלאה » |
|
|
| מחריד |
|
| (תורגם מצרפתית)
להלן דברי מוחמד סבאווי, סוציולוג צעיר באוניברסיטה הקתולית בליל Lille (עיר בצפון צרפת), ממוצא אלג'ירי, בעל אזרחות צרפתית. חזון לבאות....
"פלישתנו השקטה לאירופה טרם הגיעה לסיומה. אנחנו מתכוונים לפעול בכל המדינות בו-זמנית.
כאשר אתם הצרפתים נותנים לנו יותר ויותר זכויות, היינו טיפשים אם לא היינו מנצלים זאת. אנחנו נהייה הסוס הטרויאני שלכם.
אתם שבויים של דגל זכויות האדם אשר בו אתם מנפנפים. כך למשל אם הייתם מדברים באלג'יר או בערב הסעודית באותה הצורה שאני פונה אליכם כעת, היו... |
|
|
|
| לכתבה המלאה » |
|
|
| המוטיבטור היומי |
|
| "בתקופות של שינוי,
הלומדים ירשו את מקומם על העולם,
בעוד שאלו שהפסיקו ללמוד,
ימצאו עצמם מצויידים להתמודד
עם עולם שאינו קיים עוד"
אריק הופר
אנו חיים בעולם שכל הזמן משתנה, שום דבר אינו נמצא במנוחה. או שאנו זזים ומתקדמים קדימה, או שאנו הולכים לאחור. גם אם נדמה לכם שהגעתם לנקודה מסויימת, והיא טובה עבורכם, ו"נוח" לכם בה – בגלל שהכל נמצא בתנועה, אם אתם עומדים במקום, הרי שלמעשה אתם הולכים אחורה.
ההיסטוריה הוכיחה זאת כל כך הרבה פעמים. האנשים שמשקיעים בעצמם, לומדים ומפתחים את עצמם הם אלו ... |
|
|
|
| לכתבה המלאה » |
|
|
| פרס נובל |
|
| מס' המוסלמים בעולם הוא בערך: 1.200.000.000 (מיליארד ומאתיים מיליון), או 20% מאוכלוסיית העולם.
הם הצליחו לזכות בפרסי נובל הבאים:
פרס נובל לספרות:
1988 – נאג'יב מחפוז
פרס נובל לשלום:
1978 – מוחמד אנוואר א סאדאת
1994 – יאסר ערפאת
1990 – אלייאס ג'ימס קוריי
1999 – אחמד זוואי
פרס נובל לכלכלה:
(אף לא אחד)
פרס נובל לפיסיקה:
(אף לא אחד)
פרס נובל לרפואה:
1960 – פטר בריאן מדוואר
1998 – פאריד מוראד
סה"כ: 7 זכיות
... |
|
|
|
| לכתבה המלאה » |
|
|
| המלחמה בינינו |
|
| היכן התחילה בינינו המלחמה?
אולי כבר בגיל שנה?
עם המתנה הראשונה?
כשאני קיבלתי טנק ואת קיבלת בובה?
ובעוד אני יורה בתותח
ודורס בתוכי את כל מה שרך,
את מחבקת, ומרגיעה את הבובה שלך?
ואולי זה התחיל כשהרביצו לשנינו וביקשנו עזרה,
אותך אימא ניחמה ושאלה: "האם כבר סיפרת למורה?".
לי אבא אמר: "תפסיק ליילל כמו נקבה
בוא ואלמד אותך להרביץ בחזרה"
ובכיתה ה כשאת שיחקת עם החברות וקפצת בחבל
אנחנו שרנו "הבנים לכדורגל הבנות לפח הזבל"
כי היינו חייבים להראות
שאנחנו בנים, ולא נקבות.
ובכיתה ז' אהבתי ... |
|
|
|
| לכתבה המלאה » |
|
|